כושר/ תזונה/ פילאטיס




מיינדפולנס בפילאטיס / הדר שוורץ MSCPT

 

 

 

 

פילאטיס כולל בתוכו מודעות גופנית, אך במקרים רבים הוא כולל גם שיפוטיות עצמית או חיצונית לגבי הצלחה או אי הצלחה. במקרים רבים של מתאמנים בתחילת דרכם או מתאמנים שסובלים מכאבים והקשר שלהם עם גופם דורש חיזוק ובניית אמון- נכון יהיה להשתמש בעקרונות המיינדפולנס-  הקשבה שאינה שיפוטית לכאן ועכשיו ואף לשקף אותם למתאמן בזמן אמת.

 


לפני כמה ימים הגיעה אלי לקוחה חדשה. היא סובלת מכאבי גב תחתון ושונאת לעשות תרגילים. היא כן אוהבת ללכת בחוץ וגם חברה בקבוצה של שביל ישראל. 
אה, והיא גם עוסקת במקצוע טיפולי (לא אפרט יותר מדי כדי לשמור על הפרטיות).

 

שוחחנו באריכות והצלחנו להגיע לנקודה שבה הכל התחיל- בנפילה ושבר של הקרסול שגרם לה לאבד אמון בגוף שלה. האמון הזה מאז לא השתקם והיא לא חזרה ללכת עם הקבוצה. זה היה כבר לפני שנתיים שלוש, והיא לא ראתה את הקשר בין ההפסקה של הפעילות הזו - שהיא גם הספורט היחיד שהיתה עושה וגם דבר שאהבה מאוד לעשות והיה לו הקשר מאוד חיובי לחייה כמו גם קשרים חברתיים חשובים- לבין הופעתם של כאבי הגב מאוחר יותר.

אבל מה עושים עכשיו? ברור שהמטרה היא לחזור להליכה בשביל אבל גם ברור שצריך לעשות עוד קצת תרגילים כדי לחזק קצת את הגוף.

סיכמנו שנמצא את המינון שהיא תוכל להתמיד בו בלי לסבול ולמען האמת די סמכתי על מכשירי הפילאטיס שיעשו את העבודה (כמה מתאמנים אתם מכירים ששנאו כל פעילות עד שהגיעו לפילאטיס..?)

אני צריכה להסביר כאן משהו חשוב:

המטרה "הנסתרת" של תרגול בכאבי גב כרוניים היא לייצר מעקפים תחושתיים. ערוצים שבהם מגיע שדר שמקורו בתנועה למערכת העצבים והוא לא מקושר לכאב. כך החיישנים שלנו בפריפריה וגם התאים במוח וחוט השדרה לומדים לצאת ממצב הכוננות התמידי שהם נמצאים בו.

אבל... בשביל זה צריך לוודא שאכן עובר שדר כזה. ומאוד עוזר שהמתאמן או המטופל גם מודע לכך שעכשיו עובר שדר כזה- זה פשוט מאיץ את התהליך. אני אסביר- נניח שהמתאמנת ביצעה גלגול אגן ולא כאב לה. זה מצוין! וזה גם יעשה את העבודה. אבל אם במקביל גם שיקפתי לה: "עכשיו ביצעת תנועה שמאוד תעזור לך ותראי איזה יופי, גם לא כאב לך" אז עזרתי לה לתפוס את התנועה שהיא ביצעה עכשיו כדבר חיובי עוד יותר.

 

 

חזרה למטופלת שלי:

אז אני הולכת איתה לקאדילק והיא שוכבת על הגב ואני מבקשת רק להזיז רגליים מצד לצד (לא כל כך חשוב עכשיו למה בחרתי דווקא בזה כי יש כאן תהליך שלם של קבלת החלטות שלא אכנס אליו כרגע). ואני רואה את המבט הזה המזוגג שברור לי שהיא לא מרגישה כלום ולא מבינה למה זה טוב.

אני: מה את מרגישה בגוף?

היא: לא מרגישה שום דבר. מה אני אמורה להרגיש?

אני: בואי נתמקד רק במפגש בין האגן למזרן. תנסי לזהות מה את מרגישה רק באזור הזה בזמן שהרגליים נעות מצד לצד

היא: לא מרגישה משהו מיוחד

אני: אולי יש הבדל בתחושה בין כשהרגליים בצד לבין כשהן באמצע

היא: כן, כשזה בצד זה עגול ובאמצע זה ישר

אני: מעולה! עכשיו תיארת את התחושה והתיאור הזה יצר קשר חדש במוח- קשר שלא היה שם קודם. הקשר הזה כל כולו הוא חוויה חיובית ששל תנועה ללא כאב.

היא: זה לא רע הפילאטיס הזה


אז מה הקשר למיינדפולנס? מה זה בכלל מיינדפולנס? בקצרה מדובר על הפניית קשב לא שיפוטית לכאן ועכשיו. זה יכול להיות לנשימה, למגע של הגוף בבגדים או במשטח ולמעשה לכל פרט שהאדם חווה באותו רגע ובתנאי שלא תופעל שיפוטיות. מה שהמטופלת שלי עשתה ברגעים האלה היתה הפניית הקשב, לתחושות שמתעוררות, כאן ועכשיו, וכיצד התנועות משתנות ככל שהתנועה משתנה. וכל זה קורה בזמן שהיא לא חווה כאב ולא עוסקת בלחשוב אם היא עושה נכון או לא נכון- פשוט מתארת לי ולעצמה את מה שקורה בגוף. מה התאים שלה לומדים בזמן הזה? הם מעבירים וקולטים מגע, לחץ משתנה, רכות לעומת נוקשות. כל המידע הזה מקודד ויחד עם המידע שקיבלה ממני לגבי ההצלחה שלה- היא עכשיו בדרך לאסוף עוד ועוד חוויות כאלה והמטרה שלנו היא לחזור בחזרה לשביל!

 


בברכת חג חירות שמח

הדר שוורץ

 

 

 



אימוני ריצה ותחרויות בתנאי חום/ חוה גרו

>>

בהריון בקיץ וחייבת לשמור על שפיות ?! ככה תשרדי אימונים בקיץ..

>>

זרקור על הבוגרת- הדס פורז

>>

דברי פתיחה - הדר שוורץ

>>

זרקור על בוגרת - נעמה פרידמן

>>

Powered by Artvision | Truppo Websites