הגיל המבוגר ובעלי מגבלויות




מבדק אחיזה כמנבא את המצב התזונתי ומגבלות תנועה אצל מבוגרים


ירידה בכוח השרירים, ירידה בתפקוד סיבי השריר הלבנים (אנאירוביים), עלייה באחוזי השומן, הרעה בתנועתיות היומיומית, ליקויי יציבה, עלייה במשקל הגוף ועוד, מהווים רק רשימה חלקית של בעיות האופייניות אצל אנשים בעשורים המתקדמים של החיים.
    

חשוב לציין שהזנחה עקיבה בשמירה על אורח חיים בריא (הכולל בין השאר: ביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע, אימוץ תפריט תזונתי מושכל ומותאם, הימנעות משתיית אלכוהול, הימנעות מעישון, מלחץ נפשי ושמירה על שעות שינה מספקות) קשורה בהופעתן של מחלות רבות ובעיות בריאותיות לא מעטות ובמרבית המקרים הופעתן של אלו אינה שאלה של "האם?" אלא בעיקר "מתי?"

 

הרעה מהותית במצב הגופני  עלולה להתרחש אצל מבוגר פלוני כבר בגיל 50 ואילו אצל האחר – לא לפני גיל 80. אחת הסיבות לכך הנה הבסיס הגנטי שכה שונה מאדם לאדם והנו אחד הגורמים להופעתן/אי הופעתן של מחלות ובעיות שונות ובכלל ומשפיע על רמת איכות החיים של האדם.

 

למותר לציין שלחיזוק ושימור מערכות שלד-שריר חשיבות רבה במיוחד וחולשה של מערכת מרכזית זו מהווה אינדיקציה לירידה ביכולות גופניות ושינויים מרחיקי לכת במעגלי החיים.

 

נוסיף ונאמר בהקשר לכך, שלא מספיק לבצע פעילות אירובית על בסיס קבוע מכיוון שפעילות זו אינה מיועדת לחיזוק שרירים אלא לשיפור תפקוד מערכת סבולת לב ריאה קרדיווסקולארית. לכן, גם ביצוע פעילות אירובית על פי ההמלצות של ארגוני הבריאות המובילים בעולם לא יספק את ההגנה והשמירה על הבריאות המותנה בהפעלה מתאימה של מערכות שלד-שריר. זאת ניתן להפעיל באמצעות אימוני התנגדות המתבצעים בחדר הכושר, בסוגים מסוימים של יוגה, פילאטיס מכשירים, רצפה ועוד.

 

קיימים מבדקים רבים המיועדים לבדוק תפקוד שרירים ומסתבר שמבין כל המבדקים הללו נמצא כי מבדק כוח האחיזה של היד מהווה אינדיקאטור פשוט ולא פולשני לחוזק השרירים בפלג הגוף העליון.

 

להלן מספר מחקרים שנעשו בהקשר לכוח אחיזה, מצב תזונתי, BMI ועוד.

 

1. במחקר שנערך במחלקה לגסטרואנתרולוגיה, הפתולוגיה ואנדוקרינולוגיה, אוניברסיטת צ'ריטי לרפואה בברלין שבגרמניה (Department of Gastroenterology, Hepatology and Endocrinology, (Charité-University Medicine Berlin, Berlin, Germanyהדגים את הרלוונטיות של מבדק האחיזה בשימוש הקליני החוקר את התאמת המבדק כאינדיקטור למצב התזונתי של הנחקרים. אצל חולים, מבדק האחיזה מהווה אינדיקציה טובה לסיבוכים שעלולים להיווצר לאחר ניתוח, לזמן האישפוז המשוער ולמצב הפיזי. בקרב מבוגרים במיוחד, איבוד כוח אחיזה הוא סממן לירידה ברמת התפקוד ולאיבוד העצמאות. מחקרים אפידמיולוגיים הראו שכוח אחיזה חלש בקרב מבוגרים בריאים מנבא סיכון גבוה למגבלות תפקודיות ולמוגבלויות שונות בגיל מבוגר יותר וסיכונים גבוהים יותר לתמותה בטרם עת. תפקוד השרירים מגיב במיידי לחסרים תזונתיים, וכוח האחיזה הוא סממן חשוב למצב התזונתי.

 

2. במחקר שנערך במחלקה למדעי הבריאות והאימון הגופני, אוניברסיטת "ווייק-פורסט", ווינסטון-סאלם ארה"ב (Department of Health and Exercise Science, Wake Forest University, Winston-Salem, NC 27109-7868, USA) נבדק  האם כוח השרירים ו-BMIמנבאים את מגבלות התנועה העיקריות הנצפות אצל מבוגרים.

 

על פי המחקר, חולשת שרירים והשמנת יתר הם שני מדדים עיקריים המשפיעים על התנועתיות של מבוגרים. מסתבר שכיום יש מחקרים המראים קשר אפשרי בין ה-BMI וכוח השרירים לבין מגבלות התנועה שאנו רואים אצל מבוגרים ומחקרים אחרים מצביעים על קשר אפשרי בין ערך גבוה של BMI לירידה באיכות החיים.

 

 במחקר נבדקו 406 אנשים בני 70-89 המסוגלים להשלים הליכה של 400 מטרים בתחילת הניסוי. הם חולקו לקבוצת אימון גופני וקבוצת חינוך לבריאות, ומידי שישה חודשים נבדקו לגבי מגבלות תנועתיות עיקריות. הם נבדקו מספר פעמים במשך הניסוי – שנה וחצי. המחקר בדק האם כוח האחיזה בתחילת הניסוי וה-BMI של הנבדקים יכולים לנבא כישלון בהשלמת הליכת 400 מטרים ב-15 דקות או פחות. אדם שלא מצליח להשלים את המבדק הנ"ל נחשב לבעל מוגבלות תנועתית גדולה. אחיזה חלשה במבדק האחיזה מצביעה על סיכון גבוה להתפתחות מגבלה תנועתית.

 

נמצא כי משתתפים עם BMIבטווח של  25-29 הם בעלי סיכון נמוך פי שניים משל  אלו עם BMIנמוך מ-25 או גבוה מ-30  לפתח מגבלה תנועתית חמורה. על פי המחקר, יש חשיבות רבה לחולשת השרירים, ל-BMIנמוך מידי ולהשמנה מורבידית, כגורמי סיכון בהתפתחות מגבלה תנועתית חמורה בקרב מבוגרים. למרות זאת השמנת יתר בטווח של BMI 25-29 יכולה דווקא להוות הגנה מפני התפתחות מגבלה תנועתית חמורה.

 

לסיכום, מסתבר שלכוח האחיזה של כופפי =פושטי כף היד השפעה וקשר לניבוי בעיות מסוגים שונים (בהיבטים תזונתיים, תפקודיים ועוד) במעגלי החיים. אי לכך, חשוב להקפיד  על אימוץ אורח חיים בריא בכלל ופעילות גופנית אנאירובית במגוון מנחי תרגול והפעלת קבוצות שרירים – בפרט, על מנת להפחית את  הסיכון להיארעות בעיות בריאותיות מסוגים שונים.

 

מקורות:

PubMed 



 


ד"ר איתי זיו – www.itaiziv.co.il

סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב.

מנהל תחום הקורסים למדריכי מועדוני בריאות וכושר.

מומחה לפעילות ספורט, פעילות גופנית וחדרי כושר, הוציא לאור את האנציקלופדיה לפעילות גופנית בשם: "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים" שהנו המדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית העוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדר הכושר על כל היבטיהם ומיועד למתאמנים ולמדריכים ובעלי עניין ומודעות בספורט.  

 

 

עמית אברהם – פיזיותרפיסט מוסמך, מומחה לפיזיותרפיה אורטופדית ופציעות ספורט ומחול. מרצה לפציעות ספורט בקמפוס "שיאים" ובעל קליניקה לטיפול במגוון פציעות אורטופדיה וספורט.


צופות פגיעה - גורמי סיכון למראה החיצוני אחרי גיל 40

>>

אני והגלוטוס מקסימוס שלי - חשיבות אימוני הישבן

>>

השפעת תהליכי התבגרות והזדקנות על ההופעה החיצונית

>>

אימוני כוח לגיל השלישי - יתרונות ודגשים

>>

הנחיות לפעילות גופנית אחרי ניתוח בקע

>>

Powered by Artvision | Truppo Websites