ארצות הברית, מקסיקו, פרו, אוסטרליה, ניוזילנד, סינגפור ועוד, הן רק רשימה חלקית של ארצות שהטיסה אליהן כרוכה בחוויית הג'ט-לג. מדובר בתופעה שכיחה במיוחד ומסתבר שאנשים הטסים על בסיס קבוע למדינות רחוקות וחזרה מהן לנמל הקבע חווים ג'ט לג בשל שינויים בשעון הזמן המשפיע על התפקוד הפיזיולוגי של האדם.
תופעת הג'ט-לג שכיחה גם אצל העובדים במשמרות אזי הם חשופים לאותן הבעיות, וזאת בשל השינוי החל בשעון הביולוגי- ביום הם ישנים ובלילה הם עובדים. השעון הביולוגי מושפע בעיקר מתגובת הגוף למצבי אור וחושך אך מושפע גם מהמערכת ההורמונאלית, זמן העירות, פעילות גופנית בשעות מסוימות ועוד.
מסתבר שלתופעת הג'ט-לג השפעות פיזיולוגיות רבות כגון: הפרעות שינה, תיאבון מוגבר, הרעה במצב חילוף החומרים ועוד.
התופעה שכיחה במיוחד ומסתבר שככל שהאדם חווה יותר מצבים של ג'ט לג – ישנה סבירות שיסבול פחות. לדוגמה: טייסים, דיילים, העובדים במשמרות וכדומה. חווים על בסיס קבוע ג'ט לג ולומדים להסתגל לכך מבחינה גופנית.
נשאלת השאלה האם רצוי או לא רצוי להתאמן במצב של ג'ט לג?
במצב של ג'ט לג חשים בעייפות, ייתכנו הפרעות בתפקוד היומיומי הרגיל המתבטאות בירידה במידת הויטאליות, תיתכן הרעה בפריסתלטיות (תנועתיות) של מערכת העיכול ועוד.
פעילות אירובית בהחלט עשויה לתרום להקלה בג'ט לג והנה מומלצת. לעומת זאת פעילות אנאירובית עשויה להשפיע לשלילה על היכולת לישון או לנוח אחרי האימון וזאת בשל הפרשת מוגברת של הורמונים (הן אנבוליים והן קטבוליים) בזמן ולאחר הפעילות.
הדבר משתנה מאדם לאדם ותלוי בפרמטרים רבים כמו: עצימות האימון, סוג האימון המבוצע (אימון משקולות, אביזרי עזר, קרוס פיט וכדומה) עיתוי הג'ט לג (ככל שחולפים הימים הג'ט לג נעשה פחות חמור והאדם מסתגל למצב החדש), במידת הפעילות היומיומית (רבה, מועטה) ועוד.
למותר לציין שכשמדובר בספורטאים הדבר אקוטי במיוחד, מכיוון שכשספורטאי נדרש לטוס לתחרות במקום המרוחק אלפי קילומטרים ללא הסתגלות מתאימה של מספר ימים ולעיתים אף – שבועות לתנאים החדשים במקום התוצאות אותן ישיג תהיינה פחות טובות.
במחקר שנערך במחלקה לרפואת שינה בביה"ח לנשים ע"ש בירגהם בבוסטון שבארה"ב (Division of Sleep Medicine, Brigham and Women's Hospital, Boston, USA) נבדקו שינויים מטבוליים ושינויים במערכת לב-ריאה עקב אי התאמות בשעון הביולוגי.
קיימות הוכחות אפידמיולוגיות שעבודה במשמרות מביאה להשמנת יתר, סכרת ומחלות קרדיווסקולריות, כנראה בשל הקושי להסתגל לשינה ואכילה בשעות לא קבועות ואנורמליות לעיתים.
המחקר הנוכחי בדק את ההשפעה של שינויים במערכות התנהגותיות – מעגל צום/אכילה ומעגל שינה/ערות על המטבוליזם ועל הסיכון להשמנת יתר, סכרת ומחלות לב-ריאה. במחקר השתתפו 10 מבוגרים – 5 נשים, 5 גברים שבילו 10 ימים בתנאי מעבדה שם אכלו וישנו בכל שלב על פי השעון הביולוגי ביממה לפי 28 שעות.
הנבדקים אכלו 4 ארוחות שוות קלוריות בכל יממה של 28 שעות. במשך 8 ימים נמדדו מדי שעה ערכי לפטין בפלזמה, רמות האינסולין, גלוקוז וקורטיזול והקטכולאמינים* בשתן נמדדו פעמיים בשעה. בנוסף, נמדדו כל שעה לחץ דם, קצב לב, צריכת חמצן וקצב חילוף החומרים לפי גזים בנשימה. טמפרטורת ליבת הגוף נמדדה באופן שוטף לאורך 10 ימים.
הנבדקים למעשה ישנו ואכלו בשעות שונות מהשעון הביולוגי שלהם, מה שהביא לעליה של 6% ברמת הגלוקוז בדם, 22% עליה ברמות האינסולין, עליה של 3% בלחץ הדם העורקי וירידה של 20% ביעילות השינה. ממצאים אלו מדגימים את ההשפעות השליליות של שינויים בשעון הביולוגי הטבעי, שקורים בעבודת משמרות או בג'ט-לג.
* קטכולאמינים – קבוצה של חומרים כימיים המיוצרים על ידי הגוף ומווסתים תפקידים חשובים בו כגון:תגובה למצבי לחץ.
לסיכום, תופעת הג'ט לג שכיחה במיוחד בשל אורח החיים והטיסות הרבות (בעיקר הטרנסאטלנטיות) ושכיחות העבודה במשמרות. שמירה על אורח חיים בריא, שימוש בתוספים מתאימים (כמו מלטונין) יסייעו למיתון תופעת הג'ט לג. וכמובן אל תשכחו לעשות ביטוח נסיעות לחו"ל בזמן בחברה מוכרת.
ד"ר איתי זיו
לשעבר סגן מנהל קמפוס "שיאים" מועדון הספורט באוניברסיטת תל אביב, אס"א תל אביב, ע.ר .
לשעבר מנהל תחום הקורסים למדריכי חדר כושר
מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה – "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים" שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר על כל היבטיהם והמיועד למתאמנים, למדריכים, לבעלי עניין ומודעות הספורט.
צור קסטל – M.S Sport & Exercise Science . לשעבר מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים'.
