בריאות הגוף והנפש




הקשר בין פעילות גופנית וקוגניציה

פרמטרים לא מעטים משפיעים על  הקוגניציה (הכרה). מדובר במושג המתאר את תופעת הידיעה האנושית. המונח "הכרה" מתייחס לידע או למידע המצויים ברשותו של אדם והדבר כולל גם את תהליכי רכישתו של הידע, עיבודו ויישומו. כמוכן, הוא מתאר את הכלי (או ה'איבר' – מוח) המנטלי של האדם, שבתוכו מתרחשים תהליכי הידיעה האנושית.  

 

מעבודות של השנים האחרונות עולה שלאורח החיים קשר ישיר למידת הקוגניציה של האדם. תזונה, פעילות גופנית , מידת צריכת אלכוהול, שינה וכדומה משפיעות על תפקוד המוח ובשנים הקרובות סביר מאוד להניח שיוארו היבטים נוספים בתחום מרתק זה.

 

אנשים הסובלים ממחלות שונות נמצאים בסיכון רב יותר להיארעות של ירידה רבה יותר בקוגניציה ולכך השפעה רבה על איכות החיים בכלל. .נציין ונאמר שלמידת הפעילות הגופנית וסוגה השפעה רבה על אופן הירידה ביכולות הקוגניטיביות ובמשתנים רבים נוספים. במקרה זה יש לבדוק באיזו מידה משפיעה פעילות אירובית, למשל, המתבצעת בדופק של  60% מהדופק המרבי, על הקוגניציה, לעומת פעילות אירובית אחרת המתבצעת בדופק של 80%-85% מהדופק המרבי. ברם, ביצוע פעילות אירובית בדופק גבוה, כרוך גם בהפעלת מערכות הגוף השונות באופן שלא ממש זהה להפעלתן בדופק נמוך. לדוגמה ניתן לציין שבאימונים המבוצעים בעצימות גבוהה, יחסית, ישנה השפעה ממשית על פרמטרים רבים כמו: הפחתת גיל פיזיולוגי (אפשרי בתנאים מסוימים גם בעצימות אימון נמוכה), שימור סיבי השריר הלבנים בכלל ועם העלייה בגיל – בפרט. הדבר חשוב במיוחד מכיוון שעם העלייה בגיל מאבדים על בסיס קבוע סיבי שריר לבנים וכן גם איכות תפקודם – פוחתת. זאת במידה ולא מבצעים אימונים מתאימים המצריכים הפעלה של סיבי שריר לבנים. הדבר שכיח במיוחד באנשים מבוגרים הנוטים, לעיתים, לבצע אימונים קלים מאוד ולפעמים אף 'נחים' באימון או אז הגירוי של סיבי השריר הלבנים הנו מינורי בהחלט. לכן, בכל גיל ובמיוחד בגילאים מבוגרים חשוב להקפיד על ביצוע אימונים אירוביים לצד אימונים אנאירוביים על מנת לא לגרום לירידה בתפקוד הכולל ובמצב הבריאותי של האדם.

 

נציין ונאמר שהשפעה חיובית על הקוגניציה תלויה גם בהיקף הפעילות הגופנית השבועית ובהתאמה – ההוצאה הקלורית. ככל שמספר הקלוריות בהן נעשה שימוש במהלך השבוע רב יותר, תחול השפעה חיובית יותר על הקוגניציה. לדוגמא: מתאמן המבצע פעילות גופנית במהלך השבוע הכרוכה בהוצאה קלורית של 500 קלוריות (הליכה 3 פעמים בשבוע חצי שעה בכל פעם בדופק נמוך, יחסית) ההשפעה על מערכות הגוף השונות תהיה נמוכה יותר לעומת מתאמן אחר המבצע פעילות גופנית הכרוכה בהוצאה קלורית של 2000 קלוריות (!) בשבוע ויותר. נציין שהדבר קשור בגורמים רבים נוספים וכן חשוב להקפיד על עקרונות אימון מסוימים, לשפר מרכיבי הכושר הרלבנטיים לאותו מתאמן ועוד.

 

בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים המראים את הקשר בין ביצוע פעילות גופנית לשיפור הקוגניציה להלן אחד מהם:

במחקר שנערך במוסד לבריאות הציבור בפריז שבצרפת (Foundation of  Public Health, (Mutuelle Generale de l'Education Nationale, Paris, France, נבדקה השפעת הפעילות גופנית על הקוגניציה אצל נשים עם בעיות וסקולריות (מחלות וסקולריות הן מונח רחב למצבים המשפיעים על כלי הדם, כולל התקף לב, שבץ ומחלות עורקים כליליים). אנשים הסובלים ממחלות וסקולריות או גורמי סיכון למחלות כאלו הם בעלי אחוזים גבוהים יותר לירידה ברמה הקוגניטיבית. עם זאת ידוע מעט על הדרכים לשמר את הרמה הקוגניטיבית של אנשים אלו.

 

המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין פעילות גופנית לרמה הקוגניטיבית בקרב נשים עם עבר של מחלות וסקולריות, או לפחות שלושה גורמי סיכון למחלות עורקים. הניסוי נמשך 16 שנים בהשתתפות 2809 נשים בנות 65 ומעלה. בתחילת הניסוי דיווחו הנשים על מידת הפעילות הגופנית שהן מבצעות ומדי שנתיים הן שבו למעקב. לאורך הניסוי עברו הנשים מבדקים קוגניטיביים על ידי ראיונות טלפוניים, ביניהם חמישה מבדקי קוגניציה כללית, זיכרון ורבלי ורצף קטגוריאלי (קטגוריה – היא טכניקה ליצירה אוטומטית של רשימת ערכים בעלי מכנה משותף). המבדקים נערכו שלוש פעמים מדי 4, 5 שנים ונמצא קשר ישיר בין מידת ההוצאה האנרגטית מפעילות גופנית לעצירת הירידה ברמה הקוגניטיבית.

 

ההוצאה האנרגטית נמדדה בהליכה בת 30 דקות לפחות מדי יום בקצב בינוני ומעלה. הרמה הקוגניטיבית של נשים אלו הייתה דומה לזו של נשים הצעירות מהן ב- 5-7 שנים . המסקנה: פעילות גופנית סדירה הכוללת הליכה, מביאה לשימור טוב יותר של הרמה הקוגניטיבית הקיימת אצל נשים מבוגרות בעלות סיכון למחלות וסקולריות. 

 

 ד"ר איתי זיו – www.itaiziv.co.il

סגן מנהל קמפוס 'שיאים' באוניברסיטת תל אביב.

מנהל תחום הקורסים למדריכי מועדוני בריאות וכושר.

מומחה לפעילות ספורט, פעילות גופנית וחדרי כושר, הוציא לאור את האנציקלופדיה לפעילות גופנית בשם: "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים" שהנו המדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית העוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדר הכושר על כל היבטיהם ומיועד למתאמנים ולמדריכים ובעלי עניין ומודעות בספורט.  


אימון גופני לאנשים לאחר אירוע לב או בעלי גורמי סיכון

>>

יוגה והתעמלות

>>

מדריך או מורה?

>>

יום היוגה הבינלאומי ועוד דברים שלא הכרנו על יוגה

>>

הגיל הפיזיולוגי - הטרוגניות בהזדקנות מערכות הגוף השונות

>>

Powered by Artvision | Truppo Websites