בריאות הגוף והנפש




מדריך או מורה?


למעשה, הידע שרכשו היה חלקי, ומכיוון שהיה חלקי, היה שגוי. המורה הביט בעצב על תלמידיו העוזבים ללא הבנה אמיתית. כשהיו בדרך, החל אינדרה להרהר במה שלמד והבין שהידע שלו חלקי ובלתי מספק וחזר לשבת לרגלי מורו במשך 69 שנים נוספות. וירוצ'נה, לעומתו, החל ללמד את שאר השדים ובשל כך אומר לנו המספר, גם בימינו מה שמאפיין את השדים הוא ידע חלקי, שיסודו בטעות.


מדוע אני מספרת את הסיפור הזה?


לעיתים קרובות שואלים אותי אנשים המתעניינים בהוראת היוגה, האם קורס קצר ומרוכז, המעניק תעודת מדריך יוגה, ולא מורה ליוגה, הוא מספק. יש התוהים האם ניתן להתחיל ללמד כבר בתום שנת הלימודים הראשונה. יש הקובלים על ההשקעה של זמן ועלות הנדרשים מהקורסים המקיפים יותר, המתפרסים על פני שנתיים ומעלה.

אני אוהבת לספר את הסיפור הזה לא רק משום הצבעוניות שלו, אלא משום שהוא מאוד רלוונטי לעולם המודרני. הרצון לקיצורי דרך הוא תכונה אנושית ותיקה מאוד... מאז ומעולם קיים המתח בין ידע שהוא "מספיק" לידע שהוא מעמיק ושלם יותר.

תחומים מקצועיים רבים התמסדו עם השנים, ותקופת הלימודים וההכשרה שהמוסדות המוסמכים דורשים, נתפסת כמובנת מאליה. כמה מכם ניסו אי פעם לערער על 4 שנות לימודי סיעוד? או 10 שנים (לפחות) לימודי רפואה?

ביוגה, אחריות המורה היא גדולה, תירגולי היוגה מורכבים ומשפיעים על כל הרבדים של הווייתו של המתרגל. האם הידע הנדרש ממורה ליוגה פחותה מזה של רופא, אחות, פסיכולוג?

לימוד היוגה הוא טרנספורמטיבי במהותו, ונוגע לא רק בגוף אלא גם ברוח ובנפש. התנוחות היוגיות מאתגרות ודורשות הבנה אנטומית ודיוק ואם אינן מבוצעות כראוי עלולות לגרום נזק במקום להיטיב. מעבר להבנת היוגה לעומקה צריך התלמיד השואף ללמד יוגה, לרכוש כלים להוראה, ללמוד כיצד לבנות רצף תנוחות ותרגולים עם הגיון פנימי, וללמוד כיצד להעניק לתלמידיו חוויה נפשית המאירה את האינטלקט והנוגעת בעמקי הנשמה.

הוראת היוגה מבוססת במהותה על העושר הבלתי נידלה הטמון בכתבים היוגים (ולא על סיסמאות ניו אייג'יות אופנתיות...). לימוד היוגה דורש זמן והשקעה: לא רק זמן הלימוד עצמו, אלא גם זמן לעבד, להטמיע ולהפנים את הידע. בלימוד היוגה על בוריה, אין ממש אפשרות לקיצורי דרך. אולם לימוד מעמיק מסוג זה מקנה לתלמיד ארגז כלים רחב ומגוון המאפשר עבודה עם תלמידים ברמות שונות ובעלי צרכים מגוונים.

אסיים שוב במקורות היוגה: ביוגה סוטרות של פטנג'לי, טקסט בן כאלף שש מאות שנה הנחשב לאחד הכתבים החשובים בעולם היוגה, נאמר כי יש לבצע את התרגול בשימת לב, לאורך זמן ובהתמדה רבה. התרגול צריך להיעשות שלב אחר שלב. ויאסה, הפרשן הראשון של הסוטרות, מוסיף ואומר כי היוגה נלמדת מתוך תרגול היוגה. זו ההתנסות והחוויה שמאפשרים את התובנות ופותחים צוהר לשלב הבא.

בבהגווד גיטה, טקסט קדום עוד יותר, אומר האל קרישנה לארג'ונה, אותו הוא מלמד את תורת היוגה, כי "היוגה היא מיומנות בפעולה". מי ששואף ללמד יוגה חייב לתרגל וללמוד די הצורך על מנת לפעול מתוך מיומנות, דיוק והבנה אמיתית. מיומנות, דיוק והבנה אמיתית הם תולדה של לימוד מעמיק לאורך זמן. אין למעשה קיצורי דרך.

במסורת המזרחית תלמיד נדרש להוכיח שהוא ראוי להיות תלמיד. משמצא התלמיד את המורה, הוא יוצא איתו לדרך. הדרך כרוכה בתרגול מתמיד ומלא להט, בלימוד מעמיק ונרחב בצניעות וענווה. בהדרגה ובחלוף הזמן, ובאמצעות תשוקה עזה לדעת, רוכש התלמיד כלים ויכול אף להפוך למורה לאחרים.

מציאת המורה המתאים ללימוד הכשרת היוגה וסוג הקורס הינם הזדמנות להחליט מה היא שאיפתך להיות אל או שד... המטרה אינה התעודה הנכספת אלא הידע.

אני מאמינה כי עבור מי שמחליט ללמוד בקורס מורי יוגה, היעד בראש ובראשונה הוא להפוך את היוגה לדרך חיים.


מדריך או מורה ליוגה


אימון גופני לאנשים לאחר אירוע לב או בעלי גורמי סיכון

>>

יוגה והתעמלות

>>

יום היוגה הבינלאומי ועוד דברים שלא הכרנו על יוגה

>>

הגיל הפיזיולוגי - הטרוגניות בהזדקנות מערכות הגוף השונות

>>

רצפת האגן במעגל חיי האישה

>>

Powered by Artvision | Truppo Websites