חיפוש

בלוג

אוסטאופורוזיס – Osteoporosis הטיפול התזונתי

אוסטאופורוזיס – Osteoporosis הטיפול התזונתי
5 באוגוסט 2019 על ידיאנה אוסטרובסקי

מקור השם אוסטאופורוזיס הינו יווני – ""אוסטאו" משמעותו עצם ו"פורוזיס" – מחוררת – "עצם מחוררת". אז מהו אותו מצב המכונה אוסטאופורוזיס? 
אוסטאופורוזיס היא למעשה מחלת שלד סיסטמית המאופיינת בירידה בחוזק עצם ובסיכון מוגבר לשברים.בעצמות שבגופנו מתרחשים כל הזמן תהליכים של הרס והתחדשות, תאים מיוחדים בעצם (אוסטאוקלסטים) הורסים את התשתית הגרמית וגורמים לספיגת (פירוק) עצם, ותאים בוני עצם (אוסטאובלסטים) מגיעים לאזור ופותחים בתהליך בניה מחדש של העצם.
באוסטאופורוזיס קיימת הפרה של האיזון בין תהליכי הבניה והפירוק ותהליכי הפירוק גוברים על תהליכי הבנייה. מה שמביא להתדלדלות פרוגרסיבית של חוזק מבנה העצמות. תהליך זה מתגבר במיוחד בקרב נשים לאחר הפסקת המחזור החודשי.

השברים שנגרמים בגלל אוסטאופורוזיס יכולים להופיע כמעט בכל עצם בגוף, אולם הם שכיחים במיוחד בחוליות עמוד השדרה, בשורש כף היד ובצוואר הירך.ההשלכות של שברים בצוואר הירך הן לרוב הקשות ביותר שכן הם מחייבים ניתוח, אשפוז ושיקום ממושך. 
איך מטפלים?
הטיפול הוא בעיקר מניעתי, שמירה על "אורח חיים בריא". שמירה על מסת העצם באמצעות אורח חיים מתאים הכולל התעמלות שבונה עצם, תזונה נכונה ונטילת תוספי מזון. התעמלות שבונה עצם היא כל פעילות שמעמיסה משקל על השלד כגון אימוני משקולות או אימוני התנגדות כנגד משקל הגוף. אמצעים אלו מפחיתים את שיעור הנפילות באנשים מבוגרים, ולפיכך מקטינים היארעות שברים. יש גם להמליץ על הימנעות מעישון ושתיית יתר של אלכוהול.הבסיס לטיפול התרופתי באוסטאופורוזיס הוא מתן סידן וויטמין D. 

אז כמה סידן צריך?
מחקר שוודי מקיף שהתפרסם לאחרונה ב-British Medical Journal, טוען: יותר סידן, לא יותר טוב.המחקר, שבדק יותר מ-60 אלף נשים במשך כ-20 שנה, בחן את הקשר בין צריכת סידן לבין בריאות העצם בכלל וסיכון לשברים בפרט.המלצות מנהל המזון והתרופות האמריקאי, FDA, העדכניות לצריכת סידן (ממוצרי מזון ותוספים גם יחד) הן 1,000מיליגרם ליום לנשים עד גיל 50 ו-1,200מיליגרם ליום לנשים מעל גיל 50.מסקנות המחקר השוודי הן שנשים שצרכו כמות נמוכה של סידן (פחות מ-750מיליגרם ליום) סבלו מסיכון מוגבר לשברים.אבל, מינון יומי מעבר להמלצות המקובלות לא רק שלא הצביעה על סיכון מופחת לשברים או שיפור בבריאות העצם, להפך – מהמחקר עולה שנשים שצרכו סידן במינון גבוה (יותר מ-1,100 מיליגרם ליום) העלו את הסיכון לשברים בצוואר הירך.התזונה המערבית מספקת כ-700 מיליגרם של סידן ביום, כך שרוב הנשים נזקקות לתוספת של עד 600 מיליגרם ביום.מחקר זה, יחד עם מחקרים אחרים, מעודדים את אנשי המקצוע להמליץ על הגדלת הצריכה היומית של סידן מהתזונה והקטנת של הצורך בתוספי סידן ככל הניתן.  


ההמלצות לצריכת סידן לאוכלוסייה לפי מין וגיל :

מקורות הסידן
•בכוס חלב 200 מ"ל מועשר כ – 360 מ"ג סידן המהווה כשליש מכמות הסידן היומית המומלצת לצריכה.•חלב ומוצרי חלב עדיין מהווים את המקור התזונתי הטוב והזמין ביותר לסידן.•בתחליפי החלב כגון "חלב סויה", "חלב שקדים" או "חלב אורז" כמעט ואין סידן בהשוואה לחלב מן החי (חלב פרה, חלב עיזים או כל חלב אחר מהחי).

אז כמה צריך לאכול ממזונות שונים בכדי להשוות את כמות הסידן בכוס חלב?
  •ניתן להבין מהנתונים כי קשה להגיע לצריכת הסידן המומלצת ללא צריכה של מוצרי חלב בתזונה. מומלץ לבחור מוצרי חלב מועשרים בסידן, למשל חלב מועשר בסידן, גבינות מועשרות בסידן. כדאי לבדוק בתווית התזונתית, להשוות בין מוצרים דומים, ולבחור את המועשרים ביותר בסידן.
•מלבד מוצרי חלב, מקורות טובים ועשירים בסידן הם : סרדינים (בשל כך שנאכלים עם עצמותיהם), דגני בוקר      מועשרים, כרוב מבושל, תאנים מיובשות וטופו. שומשום וטחינה העשויה משומשום מכילים גם הם כמות גבוהה של סידן אך יש לקחת בחשבון את הערך הקלורי הגבוה הנלווה ( ב 100 גרם טחיה משומשום מלא כ 800 מ"ג סידן אך גם כ 650 קלוריות).
מה עוד משפיע על מאזן הסידן? 
•ויטמין C וסידן – סידן זקוק לחומציות הקיבה בכדי להיספג, ויטמין C אשר הינו חומצי תורם לספיגה טובה של סידן מהמזון ובמיוחד לספיגתו ממקורות צמחיים כמו ברוקולי או שעועית.מומלץ אם כן, לצרוך מזונות המכילים ויטמין C ביחד עם מזונות המכילים סידן.  מזונות שמכילים ויטימין C בכמות טובה הם :  עגבנייה, פלפל, קולרבי, כרוב, גויאבה, פרי הדר, מלון, תות שדה, קיווי ועוד..
•סידן וברזל – סידן וברזל הינם מינרלים המתחרים זה בזה על אתרי הספיגה במעי. ולפיכך צריכתם במקביל תגרום לפגיעה ברמת הספיגה של שניהם. במידה וקיים חוסר או כאשר אנו רוצים לתת דגש על ספיגת סידן (או ברזל) מומלץ להפריד את צריכתם של מזונות עשירים בסידן ממזונות עשירים בברזל. במקרה הזה מתגלה היגיון תזונתי במסורת היהודית בה מפרידים בשר וחלב..גם בצריכתם כתוסף מומלץ להפריד במספר שעות את צריכת הסידן מצריכת הברזל.
•קפאין – קפאין פוגע בספיגת הסידן – אי לכך מומלצת הפרדה של שעתיים לפחות בין ארוחה עשירה בסידן לבין מזונות או משקאות המכילים קפאין כמו: קפה, תה רגיל, תה ירוק, קולה, קקאו, שוקו ושוקולד. לא מומלץ להתבסס על כוס קפה הפוך כמקור לסידן (החלב עשיר בסידן אולם הקפאין מפריע לספיגתו) או לחליפין, מומלץ להפריד את שתיית כוס האספרסו שלי מארוחת הביניים המכילה יוגורט עשיר בסידן. 

מה לגבי ויטמין D ?
ויטמין D הינו הוויטמין היחיד (כמעט) שהגוף יודע לייצר בעצמו, מכולסטרול, בעקבות חשיפת העור לקרינת השמש. ניתן גם לקבלו ישירות מתזונה או מתוספי תזונה. מיהו הויטמין?לויטמין D שורה ארוכה של השפעות ותועלות. בהקשר הנוכחי של מאזן הסידן בגוף ניתן לומר כי לויטמין D תפקיד מכריע בוויסות והסידן ובכך תרומה לשמירה על מסת העצם. ויטמין D – (קלציטריול) פועל בגוף כהורמון המעלה את כניסת הסידן לתאי המעי על ידי שגורם לייצור יתר של חלבונים קושרי סידן. בכך משתפרת ספיגת הסידן באופן אקטיבי.בנוסף ויטמין D מגביר ספיגה חוזרת של סידן מהשתן (מקטין הפרשת סידן בשתן).
ויטמין D נמצא במזונות מועטים בלבד וייספג בצורה מיטבית בליווי שומן.מקורות עיקריים – דגים שמנים כמו מקרל, סלמון, סרדינים, טונה והרינג, חלמון ביצה וכבד. בתעשיית המזון מוסיפים ויטמין D  לחלב ומוצריו ולדגני הבוקר. כוס חלב מועשר בוויטמין D  תספק כרבע מהצריכה היומית המומלצת.
בכדי להגיע לרמות תקינות של הויטמין צריכה להתרחש חשיפה מספקת לשמש, או על ידי צריכתו כתוסף תזונה.באופן מפתיע גם במדינת ישראל שטופת השמש נמצא כי אחוז גדול מהאוכלוסייה סובל ממחסור בויטמין. 
משרד הבריאות ממליץ על מתן ויטמין D3 לכלל התינוקות ללא קשר לסוג המזון שהם מקבלים, החל מהלידה ועד לתום השנה הראשונה לחייהם וכן למבוגרים מעל גיל 70.
מומלץ לכלול בדיקות דם לגילוי רמות הויטמין בבדיקות הדם התקופתיות ולתסף במידה וקיים חוסר.
לסיכום :   שלושת ההמלצות החשובות ביותר למניעה ועצירת התקדמות אוסטאופורוזיס הן: 1.פעילות גופנית כנגד התנגדות. 2.צריכה מספקת של סידן בתזונה והשלמה בתוסף במידה ויש צורך. 3. ערנות ושמירה על רמות תקינות של ויטמין D בגופנו.

מקורות
•Calcium intake and bone mineral density: systematic review and meta-analysis. Vicky Tai Et Al. BMJ 2015;351:h4183 | doi:10.1136/bmj.h4.•Calcium intake and risk of fracture: systematic review. Mark J Bolland Et Al. BMJ 2015;351:h458.     

חזרה לבלוג

מאמרים באותה קטגוריה

כל הזכויות שמורות © לקמפוס שיאים באונ’ תל-אביב 2018 Sogo Digital ui & ux development Sogo Digital
נגישות