אימון גופני לאנשים לאחר אירוע לב או בעלי גורמי סיכון מה חשוב לדעת?
כ- 10,000 איש בשנה עוברים התקף לב (אוטם שריר הלב – MI) בישראל. המחלה מהווה את גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד. הגורמים העיקריים להתקפי לב הם לרוב: גנטיקה, עודף שומנים /ואו רמות כולסטרול גבוהות בדם, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון וחוסר פעילות גופנית. למרבית האוכלוסייה בגילהמבוגר יש לפחות גורם סיכון אחד למחלת לב וכלי דם. מניעה וטיפול בגורמי סיכון אלה עשויים להפחית משמעותית אירועי לב אם בפעם הראשונה ואם כמניעה שניונית. התקף הלב נגרם בעיקר ממחלת טרשת העורקים, בה נחסמים בהדרגה העורקים הכליליים (המובילים דם ללב) בעקבות הצטברות חומר שומני בדפנות העורק (המורכב מכולסטרול, מרכיבים שומניים וכד'). חסימות אלה (גם אם חלקיות) מעכבות או אף מונעות את מעבר הדם והחמצן הנישא עליו אל הלב ובכך נוצר חוסר אספקה מספקת של חמצן ללב (איסכמיה) ובמידה חמורה של חסימה אף להתקף לב. אנשים אשר עוברים התקף לב לרוב מטופלים בצנתור טיפולי להרחבת כלי הדם והשתלת תומכן במקום ו/או בניתוח מעקפים בו מושתלים כלי דם אחרים על מנת לעקוף את החסימות שנוצרו. ישנם אנשים שבעקבות חשד לחסימות בעורקים הכליליים, עוברים צנתור אבחנתי (לבדיקה) ובמידה ויש חסימות משמעותיות, הצנתור הופך להיות טיפולי.
פעילות גופנית "מתקנת" את ההשלכות השליליות של גורם הסיכון (לדוגמא מניעת התפתחות של רובד טרשתי, או התפתחות של יתר לחץ דם או סוכרת) ויכולה למנוע את הנזקים הקשורים במחלות הנגרמות מגורמי הסיכון (טרשת עורקים, סוכרת, השמנה, יתר לחץ דם וכדו'). לאנשים שעברו התקף לב (ובעקבות זאת צנתור או ניתוח מעקפים), או עברו צנתור טיפולי בעקבות הצירויות בכלי הדם הכליליים, או סובלים מגורמי הסיכון למחלת לב, מומלץ מאוד לבצע פעילות גופנית באופן סדיר. לאנשים לאחר אירוע לב, מומלץ בחום שיפנו לאחד ממכוני שיקום חולי הלב הפזורים בארץ על מנת לקבל הדרכה לשינוי אורחות חיים, תוכנית לפעילות גופנית מותאמת וביצוע פעילות גופנית תחת פיקוח ומעקב של צוות מקצועי. אולם, לדאבוננו הנתונים מראים כי רק כ- 30% מאלה עוברים אירוע לב מגיעים לאחת מתכניות שיקום הלב. בנוסף, לאנשים עם גורמי סיכון, לאנשים שסיימו תוכנית של שיקום לב, או לאנשים שנבצר מהם להשתתף באחת התוכניות לשיקום הלב, כדאי שתהיה הדרכה מקצועית להמשך פעילות גופנית מבוקרת וסדירה.הפעילות הגופנית לחולים או לאנשים עם גורמי סיכון שונה מהמתכון הידוע הניתן לאוכלוסייה בריאה. לכן, חשוב מאוד שההדרכה תהיה מגובה בידע מקצועי ומותאמת לכל מתאמן לפי הרקע הרפואי שלו, מצבו הבריאותי הנוכחי ומידת הכושר הגופני. אומנם פעילות גופנית הוכחה כבטוחה ויעילה ביותר לאוכלוסייה זו, ידוע כי ביצוע פעילות גופנית שאיננה מותאמת באופן אישי יכולה לגרום לתופעות מסוכנות כגון: החמרת האיסכמיה, הפרעות קצב, הופעת סימפטומים (כאבים בחזה, קוצר נשימה וכד'), אירוע לב נוסף, איבוד הכרה ובמקרים נדירים אף למוות.
עיקרי ההמלצות והדגשים:
- חשוב לקבל אישור רפואי לפעילות גופנית עבור כל מתאמן שעבר אירוע לב ו/או צנתור טיפול לפני תחילת כל תכנית לפעילות גופנית. חשוב וכדאי להיוועץ עם פיזיולוג של מאמץ לגבי קביעת תכנית מתאימה לאנשים אלה.
- ההמלצה העיקרית היא להתחיל בפעילות גופנית אירובית כגון: הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים וכד'. אך לא פחות חשוב לשלב בהדרגה תרגילי כוח לחיזוק ושימור מסת השריר בגוף ושיפור התפקוד הגופני.
- יש להתחיל תוכנית לפעילות גופנית באופן הדרגתי, בעיקר לאנשים שלא היו פעילים גופנית בעברם, לאנשים שעברו התקף לב חמור ו/או לאנשים עם הצירויות נוספות (לרוב סובלים מאיסכמיה).
- חשוב לקחת בחשבון את משך הזמן שעבר מאז אירוע הלב מבחינת סוג הפעילות והעצימות שלה. לדוגמא: למשך מספר שבועות לאחר ניתוח מעקפים אין לאפשר פעילויות המאמצות את פלג הגוף העליון כגון הרמת משקלים מעל גובה כתפיים או משיכות הזרועות לאחור בחוזקה ועוד.
- יש להתאים את העצימות של האימון לפי מצבו הבריאותי הנוכחי של המתאמן תוך התחשבות בגורמים כגון: דרגת הסיכון לאחר האירוע, תפקוד הלב (חדר שמאל), מצב איזון גורמי הסיכון (לחץ דם, סוכרת), הופעת סימפטומים במאמץ ורמת הכושר הגופני.
- לאנשים הסובלים ממחלת הסוכרת יש לבצע ניטור סוכר לפני ואחרי האימון על מנת למנוע הופעת היפוגלקימיה (נפילת סוכר) לאחר האימון. לחולי סוכרת ישנם דגשים נוספים אותם חשוב לדעת לפני תחילת תוכנית אימון גופני.
- לאנשים עם יתר לחץ דם שאינם מאוזנים צריך לבצע בדיקת לחץ דם לפני תחילת פעילות גופנית. אין להתחיל אימון עם ערכים מעל סיסטולי 180 ממ"כ ו/או דיאסטולי 95 ממ"כ.
- אנשים לאחר ניתוח מעקפים נוטים לפתח הפרעות קצב. יש לשים לב לדופק סדיר לפני, במהלך או לאחר פעילות גופנית.
- חשוב לנטר את עצימות ובטיחות האימון לפי דופק ולפי תחושת המתאמן ע"י שימוש בסולם BORG(RPE – rating of perceived exertion). יש לזכור שאנשים לאחר אירוע לב נוטלים תרופות המשפיעות על הדופק במנוחה ובמאמץ ולהתאים את הפעילות בהתאם.
- חשוב להתאים את עצימות האימון למתאמנים הסובלים מאיסכמיה במאמץ ולא להגיע לסף האיסכמיה (הדופק בו מופיעה האיסכמיה) כפי שהוגדר ע"י קרדיולוג לאחר בדיקת מאמץ.
- חשוב לבצע חימום הדרגתי בתחילת כל אימון וקירור הדרגתי בסיום כל אימון על מנת להתאים את דרישת המאמצים הגופניים לאספקת הדם מהלב ואל הלב.
חשוב לדעת כי לאנשים הסובלים ממחלות לב נוספות כגון: אי ספיקת לב, אנשים שהושתל להם קוצב לב או דפיברילטור, מחלות מסתמים וכד' ישנם דגשים חשובים נוספים. בכלל, חולים אלה ואנשים לאחר אירוע לב אשר נמצאים בדרגת סיכון גבוהה לאירוע לב נוסף (כגון אנשים אשר מחלת הלב שלהם אינה יציבה), לא כדאי לאמן ללא ליווי רפואי ומקצועי.
לסיכום: ידוע כי פעילות גופנית חשובה ביותר לכל האוכלוסייה לרבות לאנשים לאחר אירוע לב ו/או עם גורמי סיכון למחלות לב. מחקרים רבים מראים כי פעילות גופנית סדירה ומבוקרת מפחיתה את אירועי הלב, מפחיתה אשפוזים בעקבות מחלות לב, תורמת לאיזון גורמי הסיכון ומעלה את איכות החיים של אנשים אלה. עם זאת, ישנן הנחיות רבות ודגשים חשובים שעל אנשי המקצוע (פיזיולוגים, מאמני כושר וכד') לדעת היטב על מנת שיוכלו לסייע לאנשים אלה ביעילות ובבטחה. בסקירה קצרה זו הבאנו חלק מהנחיות ודגשים אלה אך ישנו עוד מידע רב הנחוץ לאנשי מקצוע הפעילות הגופנית טרם נטילת אחריות כה חשובה לידיהם. ישנם לא מעט חולי לב ו/או אנשים עם גורמי סיכון הזקוקים להדרכה וליווי מקצועיים על מנת לחזור לשגרת חיים פעילה ובטוחה ועל מנת לשפר את איכות חייהם ורק אנו, אנשי הפעילות הגופנית שעברו הכשרה ייעודית ויסודית, נוכל לסייע להם בהגשמת יעדיהם. מדריך/מאמן שסיים קורס מאמנים אינו בקי ואינו מוסמך להמליץ על פעילות גופנית לאוכלוסייה זו. את הידע המקצועי הנדרש על מנת לאמן אוכלוסייה רחבה זו ניתן לקבל ב:קורס מדריכים לאימון גופני לאנשים עם גורמי סיכון ומחלות לב, שייפתח בקמפוס שיאים בחודש אוקטובר הקרוב. הקורס מיועד למאמנים /או לאנשי מקצוע מתחום הפעילות הגופנית והאימון אשר מעוניינים להתמקצע באימון לאוכלוסייה קלינית זו.