שיפולי הבטן, הזרועות, השדיים (בנשים ובגברים), צידי החזה, המותניים, הגב התחתון והעכוזים, הירכיים הפנימיים והחיצוניים, הפנים והצוואר מהווים רק רשימה חלקית של אזורים בהם נוצרים עודפי עור במעגלי החיים.
עודף עור מהווה בעיה אסתטית שכיחה וניתן להבחין בעודף העור במקרים הבאים (רשימה חלקית):
- אצל אנשים שסבלו מעודף משקל מהותי והתחילו בתהליך הרזיה בו השילו ממשקלם עשרות ק"ג.
- בעת תהליך ההזדקנות.
- בעת שהאדם לוקה במחלות מסוימות המשפיעות על התפקוד ואורח החיים ולכך השפעה על האסתטיקה בכלל ועודף עור – בפרט.
- טונוס (מתח) שרירים ירוד.
- אורח חיים סדנטרי (יושבני) הגורם לשינויים פיזיולוגיים רבים וירידה עקיבה במסת השרירים וכוחם.
עודף עור שכיח במיוחד אצל אנשים הסובלים מעודף משקל מהותי שהצליחו להפחית במשקלם. אזי חל שיפור ממשי בדימוי הגוף ובד בבד גוברת המוטיבציה להיראות טוב יותר ולכן מנסים בדרכים שונות לטפל בעודף העור שמהווה בעיה אסתטית מהותית. ישנם כמובן את הפתרונות הקלים יחסית שהנם הניתוחים והטיפולים האסתטיים כגון: ניתוחים לעיצוב החזה, שאיבות שומן וטיפולים שונים לשיפור נראותו של העור ועוד, אך נציין שלחלק מהטיפולים שחלקם מוצעים על ידי מטפלים ללא הכשרה רפואית, לא הוכח מבחינה מחקרית יעילותם ולעיתים מדובר על הוצאה כספית (לא מבוטלת) לחינם.
הבעיה של עודף העור נעשתה שכיחה במיוחד מכיוון שבשנים האחרונות חלה עלייה דרסטית בממדי ההשמנה ובשל כך נעשים ניתוחים וטיפולים רבים (בישראל נעשים, למשל, מדי שנה אלפי ניתוחים בריאטריים). ברם, הפן האסתטי הנו חשוב במיוחד לאלה שהתחילו בתהליך של ירידה במשקל ואחוזי השומן.
כמות עודפי העור תלויה בעיקר במשתנים כמו: איכות העור ונראותו (שונה מאדם לאדם), היקף הירידה במשקל ומידת השמירה על אורח חיים בריא. לדוגמה, אנשים שסובלים מהשמנת יתר ולא שומרים על אורח החיים הבריא כלל, טונוס שריריהם ומסתם נמוך במיוחד, חילוף החומרים עצל במיוחד ומידת עודף העור והנראות הכוללת הנם פחות טובים לעומת אדם אחר כבד משקל העוסק בפעילות גופנית במידה מסוימת ושומר באופן יחסי על אורח חיים בריא.
מעניינת העובדה שישנם אנשים כבדי משקל לא מעטים שמאמצים תפריט בריאותי, אינם אוכלים כלל 'גנק פוד' ואף מתאמנים על בסיס קבוע וסובלים מעודף משקל (שלעיתים רב). הסיבה לכך הנה שלא מספיק לאכול את המזונות המומלצים, אלא חשובה במיוחד כמות הקלוריות שנצרכות לעומת אלו שנעשה בהן שימוש. אי לכך, גם צריכה של ירקות ופירות לפי ההמלצות, שימוש בשמן זית (ושמנים בריאותיים אחרים) ואכילה מזונות בריאותיים איכותיים אחרים, לא מבטיחה ירידה במשקל ואחוזי השומן. גם עיסוק בפעילות גופנית על בסיס קבוע כמו רכיבה על אופניים, שחייה וכדומה, לא תמיד יסייעו ועדיים ניתן לראות עלייה עקיבה במשקל ובאחוזי השומן!!!
גם לאחר ביצוע הטיפולים השונים לשיפור האסתטיקה (כרוך גם בהוצאת ממון רב), ללא שינוי הדרגתי באורח החיים, התוצאות לא ייראו. השמנה לאחר ניתוחים בריאטריים או אסתטיים משפיעה לרעה על ההופעה הכוללת.
פעילות גופנית מתאימה תגרום להגברת חילוף החומרים ועידוד הבנייה וחידוש הרקמות, אך היא לא תהווה פיתרון אבסולוטי לחלק מהאנשים. לעיתים, הן בשל הגנטיקה, הן בשל ההזנחה רבת השנים בהן לא בוצעו אימוני כושר ולא הוקפד על אורח חיים בריא ועוד, גם הגעה למשקל תקין לא תמיד תפתור את הבעיה של עודף העור.
ביצוע על בסיס קבוע אימונים אירוביים ואימונים אנאירוביים (אימוני התנגדות) משפיע לחיוב על מדדים רבים כגון: שיפור מצב בריאותי, שיפור בהופעה החיצונית, שיפור בצב הרוח, בקוגניציה, בהופעה החיצונית בכלל ובמידת עודף העור במהלך החיים ובגיל המבוגר – בפרט. חשוב לבצע אימונים אירוביים ואנאירוביים על בסיס קבוע במהלך כל החיים ללא הפסקות. נוסיף ונאמר שלשני הסוגים של האימונים השפעה ייחודית על הפרמטרים שהוזכרו ולכן לא מומלץ כלל ועיקר לבצע רק אחד מסוגי האימונים אלא לשלב ביניהם.
מחקר מעניין בנושא בדק אימוני סבולת והרכב גוף אצל אנשים מבוגרים. המחקר בדק את הרכב הגוף אצל נבדקים בגיל השלישי – 13 גברים, 25 נשים. בדומה לגיל צעיר יותר, לנשים היה יותר שומן תת עורי מאשר לגברים, בייחוד מעל הצלעות. גם גברים וגם נשים סבלו מעור עודף וממשקל עודף במידה גדולה יותר מאשר אנשים צעירים: הנשים סבלו מ-8.1 ק"ג משקל עודף בממוצע ומ-21.1 מ"מ עור עודף בממוצע, הגברים סבלו מ-9.3 ק"ג משקל עודף בממוצע ומ-16.2 מ"מ עור עודף בממוצע. אימוני הסבולת התקיימו ארבע פעמים בשבוע, כל פעם שעה וההוצאה הקלורית הייתה 150-200 קק"ל לאימון. בעקבות האימונים נראה צמצום בקפלי העור בהיקף ממוצע של 1.6 מ"מ במהלך 7 שבועות. ברם, לא נמצא אובדן של סידן במהלך שנת האימונים.
לסיכום, חשוב לציין, כי אימוץ על אורח חיים בריא חשוב בכל מעגלי החיים והנו הבסיס לשמירה על תוצאות הדיאטה וכל ניתוח וטיפול אסתטי. מומלץ במיוחד להתייעץ עם איש מקצוע בתחום (כגון: רופא ספורט, פיזיולוג מאמץ, דיאטן קליני, מאמן כושר עתיר ניסיון וידע) על מנת למקסם את התוצאות, להשיג מטרות האימון השונות בכלל ולאחר ניתוח או טיפול מסוימים.
ד"ר איתי זיו לשעבר סגן מנהל קמפוס "שיאים" המרכז להסמכות בספורט ובתנועה המועדון לספורט באוניברסיטת תל אביב, אס"א תל אביב, ע.ר. לשעבר מנהל תחום הקורסים למדריכי חדר כושר
מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה – "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים" שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר על כל היבטיהם והמיועד למתאמנים, למדריכים, לבעלי עניין ומודעות הספורט.
