פעילות גופנית הינה כל תנועת גוף המבוצעת על ידי שריר הגוף ומביאה לעליה בשריפת הקלוריות בגוף. פעילות גופנית מבוצעת באמצעות מאמץ גופני הנעשה בצורה סדירה וחזרתית לדוגמא, 3 פעמים בשבוע, 30 דקות לכל פעם. מאמץ זה מביא לאורך זמן לשיפור הכושר הגופני. כושר גופני הינה תכונה נרכשת, באמצעות מאמץ גופני המביאה לשיפור בריאותי, הפחתת הסיכונים לתחלואה ותמותה מוקדמת ולעליה ביכולת התפקוד היומיומי. פעילות גופנית יכולה להיות אירובית, המבוצעת על ידי מסת השרירים הגדולה בגוף ומערבת את הלב, כלי הדם ומערכת הנשימה במאמץ, או אימון שרירי המערב קבוצות שרירים (קטנות או גדולות) המבוצע במספר חזרות וכנגד התנגדות.
למרות היתרונות האדירים של העיסוק בפעילות גופנית והתועלת שבשיפור הכושר הגופני, קיימים גם סיכונים בריאותיים שיכולים להתרחש במהלך הפעילות או לאחריו. את הסיכונים הבריאותיים ניתן לחלק בעיקר ל-: בעיות בריאות שאינן מסכנות חיים ובעיות בריאות מסכנות חיים. הבעיות שאינן מסכנות חיים קשורות בעיקר מבעיות אורטופדיות – פגיעה במערכת השריר והשלד. הבעיות מסכנות החיים מתייחסות בעיקר לאירוע לב חד דוגמת אוטם שריר הלב או דום לב (במאמץ או לאחריו). שכיחות הבעיות האורטופדיות (שאינם מסכני חיים) הוא גבוה יחסית ועומד על כ- 25%. כאשר מתעוררת בעיה אורטופדית ניתן לנוח מהפעילות הגופנית והכאב ברוב המקרים יחלוף. אם לא, טיפול רפואי בהחלט יכול לסייע.
שיעור בעיות הלב נמוך בהרבה. הסיכון של אדם בריא לעבור התקף לב (אוטם שריר הלב) במהלך פעילות גופנית הוא 1 ל- 3 מיליון שעות אדם (שעות אימון/ פעילות). הסיכון למות הוא מקרה 1 לכל 800,000 שעות אימון. מחקר שעקב אחר 3 מיליון חברי מועדון ספורט דיווח על מקרה מוות אחד ל-2.5 מיליון שעות אימון. ואולם, הנתונים האחרונים נתייחסים לאימונים בחדר כושר, על פי רוב בתנאי מזג אויר מבוקר, בהדרכה ועוד, גורמים שיכולים למתן את הסיכון לאירוע מוות באימונים המבוצעים בחיק הטבע. לרוב, שיעור הבעיות האורטופדיות והסיכון לאירוע לב/ מוות עולה עם העלייה בעצימות המאמץ, בתדירות האימונים וכמובן, במצבים של אימון יתר (או הגזמה). בעבר דווח עוד שהסיכון של אדם לא מאומן המבצע באופן פתאומי מאמץ עצים לעבור התקף לב גבוה פי 50 יותר מהסיכון להתקף לב באדם מאומן.
הארגונים בעולם חלוקים בדעתם לגבי מהם הבדיקות הנדרשות לפני התחלת עיסוק בפעילות גופנית. לדוגמא, ארגוני הלב האמריקאי ממליצים על בדיקת מאמץ, לפני קבלת אישור לחדר כושר, לכל אדם סוכרתי (חולה סוכרת) המעוניין לעסוק בפעילות גופנית בעצימות גבוהה או כל גבר מעל גיל 45 שנה ואישה מעל גיל 55 שנה המעוניינים להתחיל בפעילות גופנית בעצימות גבוהה. הארגון האמריקאי לרפואת ספורט החמיר את הדרישות של ארגוני הלב והמליץ לכל אדם בקטגוריה שתוארה לעיל לעבור בדיקת מאמץ גם אם הוא מעוניין לעסוק בפעילות גופנית בעצימות בינונית. כמו כן, כאשר מתייחסים לאנשים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (בהם הסיכון לאירוע לב, במאמץ, עולה) דוגמת עישון, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם, סוכרת, כושר גופני ירוד ההמלצה לביצוע בדיקת מאמץ מתייחסת רק לחולים המעוניינים לעסוק בפעילות גופנית בעצימות גבוהה (תחרותית) ולא בעצימות בינונית (חדר כושר).
בישראל, המועצה הלאומית למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם בשיתוף עם האיגוד הקרדיולוגי המליצו מה הן הבדיקות הנדרשות בטרם יוחל בפעילות גופנית לא תחרותית בישראל. המסמך אומץ על ידי משרד הבריאות, האיגוד הקרדיולוגי בישראל ופורסם ב-2008 בעיתון "הרפואה". מסמך זה שעיקריו יפורטו בהמשך מתייחס למתן אישורים לחדר כושר.
כידוע, חוק חדרי הכושר בישראל מחייב קבלת אישור רפואי לפני התחלת הפעילות הגופנית. ברוב המקרים לרופא המטפל (או רופא המשפחה) אין כלים להחליט מהן סוג הבדיקות הנדרשות, אם בכלל, על ממנת לזכות את המתאמן באישור הנכסף. ההמלצות כוללות שימוש בשאלון אישי, קצר עם 6 שאלות המתייחסות למצב הרפואי/ בריאותי, בעיקר המסכן חיים (בעיות לב). שאלון זה נלקח מהספרות בהתאם ל- Physical Activity Readiness Questionnaire (PARq) ועבר מודיפיקציה קטנה על ידינו. היה ולא נמצאו בעיות בריאות/ רפואיות, ניתן להתחיל להתאמן ללא צורך בבדיקות נוספות. היה ואחת השאלות הינה חיובית מומלצת הפניה לרופא המטפל. לרופא תרשים זרימה הממליץ על בדיקות עזר נוספות, כולל בדיקת מאמץ בעיקר אם מדובר במתאמן המעוניין לעסוק בפעילות גופנית בעצימות גבוהה (בדומה להמלצות הארגונים האמריקאיים).
אנו תקווה כי מסמך זה יאומץ על ידי משרד הבריאות וקופות החולים, ישמש פרקטיקה רפואית, ימנע שליחת אנשים רבים לבדיקת מאמץ (מיותרת) וינגיש את הפעילות הגופנית לכל. אנו יודעים כי יתרונות הפעילות הגופנית (לעוסקים בה) גדולה שבעתיים מהסיכון (הקטן) הכרוך בה.
פרופ' מיקי שיינוביץ, פיזיולוג של המאמץ, אוניברסיטת תל-אביב