פציעות ספורט בשנים האחרונות נעשו תופעה די שכיחה והדבר נמצא בקורלציה למספר האנשים שעוסקים בפעילות גופנית על בסיס קבוע (שנמצא בעלייה מתמדת לשמחתנו!) וכן התרחבות של ענפי ספורט בהם הם עוסקים, כולל ספורט אתגרי.
על אף שפציעות ספורט הן מרכיב כמעט בלתי נמנע אצל רוב העוסקים בספורט, הן מופיעות בדרך כלל אצל מתאמנים המבצעים פעילות גופנית כתחביב ומתאמנים מספר שעות בשבוע.
ההשלכות הכלכליות של פציעות ספורט אצל מתאמנים 'מן השורה'
פציעת ספורט, במקרים רבים מצריכה התערבות של איש מקצוע כמו פיזיותרפיסט, רופא ספורט, אורטופד ועוד. נציין ונאמר שבמקרים רבים לא ניתן יהיה להסתפק בייעוצים ובטיפולים הניתנים על ידי המומחים של קופת חולים, והספורטאי ייאלץ לשכור שירותים פרטיים של איש מקצוע כמו פיזיותרפיסט, למשל. יש לציין שטיפול אצל פיזיותרפיסט בקופת חולים אינו דומה במרבית המקרים לטיפול אצל פיזיותרפיסט ספורט מקצועי, הן מבחינת הזמן המוקדש לטיפול, הידע והניסיון הספציפיים, אך יש לזכור שטיפולים הנעשים באופן פרטי כרוכים בעלויות לא מעטות.
מבחינה כלכלית הדבר משמעותי במיוחד מכיוון שבעת פציעה מומלץ מאוד להיעזר בטיפול פיזיותרפיה לתקופה מסוימת (תלוי מאוד בסוג הפציעה, רמת הספורטאי, המוטיבציה של הספורטאי לביצוע תרגילים שיזרזו השיקום, גיל ועוד). לפיכך עלות תהליך שיקום ממוצע כרוכה במרבית המקרים במאות ואף באלפי שקלים. חשוב לציין שללא שיקום הנעשה בצורה מובנית ומושכלת עולה הסבירות לפציעות חוזרות ונשנות מאותו סוג או אף מסוגים אחרים ואולי אף למניעת חזרה מלאה לפעילות ללא כאב או מגבלה.
במקרים בהם הספורטאי נפצע על בסיס קבוע ולא מקבל פיתרון טוב לבעיה ממנה הוא סובל צפויות לו במהלך שנת אימונים לא מעט 'פגרות', רובן מאולצות. מוכרים מקרים בהם ספורטאי חובב ביצע בתקופה של 10 חודשים 10 טיפולי פיזיותרפיה בעלות של 250 ₪ לטיפול. מדובר בהוצאה גבוהה במיוחד וכאמור, אין ערובה לכך שהפציעות לא יחזרו על עצמן בהמשך.
אי-שמירה על אורח חיים ספורטיבי והשפעתו
שכיח להבחין בשנים האחרונות בתחרויות וקבוצות ריצה רבות והתופעה הולכת ומתפתחת במקומות רבים בעולם. המעניין הוא שמתאמני הסבולת לא בהכרח שומרים על אורח חיים ספורטיבי שכולל ביצוע אימוני כוח, התאמת תפריט תזונתי, הקפדה על שינה הנמשכת 8-6 שעות בממוצע מדי לילה (גם לעיתוי השינה חשיבות רבה לדוגמה, שינה של 7 שעות בטווח של חצות ל- 7 בבוקר איכותית יותר משינה בטווח של 9-2 בבוקר!), ביצוע תרגילי גמישות ומתיחות וכו'.
במקרים בהם לא מקפידים על הנ"ל לא נשאל אם תהיה פציעה, אלא מתי? רצוי גם לזכור שאי-שמירה על אורח חיים ספורטיבי משפיע לרעה גם על ההופעה האסתטית.
טיפים יישומיים
1.תוכנית אימונים – בניית תוכנית אימונים מקצועית הנה הכרחית וסבירות רבה שהיא תשפיע על הפחתת מספר פציעות הספורט במהלך השנה. זאת מומלץ לעשות עם איש מקצוע מוסמך כמו מאמן אתלטיקה, מדריך חדר כושר עתיר ניסיון וכדומה.
2.תזונה – השגת מטרות אימון שונות אפשרית רק באמצעות תפריט תזונתי. מומלץ להיעזר באיש מקצוע וכמו כן לעקוב אחר נתונים אנתרופומטרים כמו: משקל גוף, אחוזי שומן, מסת השריר ועוד.
3.צמצום היקפי הפעילות הגופנית ומספר השעות המוקצות לפעילות גופנית במהלך השבוע – במקרים רבים ניתן להתאמן מספר שעות קטן יותר ולהשיג תוצאות זהות למתאמן אחר המבצע אימונים בהיקפי שעות רבות יותר. לדוגמה: אימונים לקראת ריצת מרתון עשויים להסתכם בהיקפי ריצה של 150-200 ק"מ בשבוע (למתאמן 'מן השורה') וכן גם בהיקפי ריצה של 90-70 ק"מ בממוצע. ההבדלים בין שני המקרים רבים ואחד העיקריים שבהם הנו הסיכוי לפציעות ספורט שהנו משמעותי יותר במקרה הראשון לעומת השני.
4.בחירת פיזיותרפיסט במידת הצורך– במקרה של פציעה (לעיתים יש צורך בייעוץ של רופא – בתלות בסוג הפציעה) חשוב לבחור איש מקצוע עם ניסיון בטיפול בספורטאים. חשוב לא פחות לקבל המלצות בעניין, איש מקצוע טוב יכול לקצר משמעותית את תהליך השיקום ולתת גם כלים יישומיים חשובים מאוד לחזרה לפעילות גופנית.
5. הציוד – חלק מהפציעות מתרחשות בשל בחירת ציוד לא מתאים. לפיכך, חשוב להתייעץ גם בתחום זה ולבחור את הציוד הנכון והמתאים ביותר (ולא בהכרח היקר ביותר שקיים בשוק).
6.התייעצות בפורומים מקצועיים – קיימים כיום מאות פורומים המנוהלים על ידי מומחים מהשורה הראשונה (כול זאת ללא תשלום) וניתן לקבל לא מעט מידע שיסייע לתהליך השיקום או אף להשגת מטרת אימון מסוימת. עם זאת, לעיתים הפורומים מבלבלים ומציפים במידע שאינו רלוונטי ועלול להלחיץ שלא לצורך. אם קיים מצב לחץ או חרדה, חשוב לשתף את הפיזיותרפיסט במידע ובחששות ולבדוק עד כמה יש להם מקום.
7.מציאת פתרונות זולים לביצוע פעילות גופנית – סוגי ספורט מסוימים (לדוגמה – 'איש הברזל' ) כרוכים בהוצאה כספית העשויה להסתכם בעשרות אלפי שקלים בשנה! ידועים מקרים בהם מתאמנים השייכים דווקא לעשירון האמצעי או התחתון שבוחרים דווקא ספורט זה וכמובן שסדר העדיפויות במקרה זה לא הגיוני בלשון המעטה וההוצאה הכספית הכבדה על ציוד ספורט, אימונים, טיפולי פיזיותרפיה ועוד הנה על חשבון דברים הכרחיים וקיומיים.
ד"ר איתי זיו
לשעבר סגן מנהל קמפוס "שיאים" המועדון לספורט באוניברסיטת תל אביב, אס"א ת"א ע.ר.
לשעבר מנהל תחום הקורסים למדריכי חדר כושר
מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה – "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים" שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר על כל היבטיהם והמיועד למתאמנים, למדריכים, לבעלי עניין ומודעות הספורט.
עמית אברהם
פיזיותרפיסט מוסמך, מומחה לפיזיותרפיה אורטופדית ופציעות ספורט. סטודנט לדוקטורט בחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה. לשעבר מרצה לפציעות ספורט בקמפוס "שיאים".
