הרעה של האסתטיקה הגופנית, שכיחות רבה יותר למחלות כמו סוכרת, אסתמה, יתר לחץ דם ומחלות אחרות, בעיות בתפקוד היומיומי, הסוציולוגי- והפסיכולוגי, ירידה בתפקוד הקוגניטיבי – כל אלו מהווים רק רשימה חלקית של בעיות שקשורות להשמנת ילדים.
מזה שנים ההתייחסות להשמנה בכלל וילדים בפרט, הנה כאל מגיפה, ובשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים בנושא המוכיחים מעל לכל ספק שהמצב הנוכחי בעייתי ומורכב במיוחד.
הדור הנוכחי נולד לתוך מציאות עתירת גירוים ומדיות (טלוויזיה, אינטרנט, משחקי מחשב, מכשירי איייפון מסוגים שונים ועוד) שמרתקים, מושכים ומאתגרים את הילד כך שהמוטיבציה לבצע פעילות גופנית הנה פחותה במיוחד. להלן נקודות לציון בהתייחס להשמנת ילדים בהווה ועם ראיה לעתיד:
- החשיפה למדיה לסוגיה השונים – רבה במיוחד ולעיתים מסתכמת במספר שעות מדי יום. אזי, אורח החיים הפסיבי שקשור לצפייה הארוכה במסכים השונים מאופיינת בצריכת מזון עתיר קלוריות וזול בערכים תזונתיים.
- מגוננות חזקה מדי של ההורים – מתבטאת במעורבות רבה של ההורים בחיי הילדים (יותר מבעבר), 'חשש' שיבצעו פעילות גופנית במגרש המשחקים שמא יפלו או ייחבלו וכדומה ועוד. כך למעשה פוחת מספר השעות המוקצות לביצוע פעילות גופנית והדרך לעלייה במשקל ובאחוזי שומן אצל הילדים – קצרה.
- עושר המזון, סוגו ומידת תחכומו – בשנים האחרונות שוק המזון עבר מהפכה של ממש וטכנולוגיית המזון ללא ספק פורחת ומתקדמת ללא הפסקה. הדבר מתבטא בסוגי מזון חדשים, אריזות יוצאות דופן ואטרקטיביות (שמעודדות קנייה), פריחה של ממש בהיצע של המוצרים הדיאטטיים ועוד. כאן המקום לציין שצריכת מזון דיאטטי או "בריא" אינה מהווה מתכון להרזיה ושיפור ההופעה החיצונית.
כיום מוכרים מקרים רבים של אנשים כבדי משקל הצורכים רק מזונות דיאטטיים הדלים בשומן ובסוכר (ובעיקר בקלוריות) ועולים במשקל ואחוזי שומן על בסיס קבוע מכיוון שאחד המשתנים החשובים ביותר במשוואה של עלייה-ירידה במשקל ובהרכב הגוף הנו סך הקלוריות הנצרכות לעומת אלה שנעשה בהן שימוש.
בנוסף, חשוב להזכיר גם את הרכב המזון (היחסים בין אבות המזון השונים). אזי תפריט תזונתי של 1500 קלוריות המורכבות ממזון דיאטטי ודל ברכיבים תזונתיים אינו טוב יותר מתפריט תזונתי אחר בעל אותו ערך קלורי ושאינו מורכב ממזונות דיאטטיים אך כן עשיר ברכיבי תזונה חיוניים וחשובים. - מספר שעות החינוך הגופני והפעילות הגופנית בבית הספר – במסגרת 12 שנות לימוד, מספר השעות המוקצות לפעילות גופנית במסגרת שיעורי חינוך גופני – נמוך במיוחד. על פי התוכנית אמורות להיערך מדי שבוע שעתיים של חינוך גופני (45 דק' = שעה אקדמאית) אך במרבית המקרים הן לא מנוצלות במלואן לפעילות גופנית אפקטיבית. חלק מהזמן מוקצה לבדיקת נוכחות וארגון מקום השיעור ועוד, כך ששיעורי החינוך גופני מתקצרים באופן ממשי.
בנוסף, נציין שקיימות בעיות נוספות כגון: הן העדר מתקנים הולמים לביצוע השיעורים, היעדר מקלחות (משפיע מאוד על המוטיבציה של הילדים להתאמן, להתאמץ ולהזיע!), המורים לחינוך גופני אינם מהווים דוגמה אישית – הם לעיתים סובלים מעודף משקל, לבושים שלא בתלבושת ספורט ולא מהווים דוגמה אישית. כמו כן, נציין את ביטולי השיעורים הרבים בבית הספר מסיבות שונות כגון: טיולים, ימי היערכות, היעדרות מורים ועוד.
אם כך הסיכוי שבמהלך השנה ייערכו 2 שעורי חינוך גופני על בסיס קבוע ללא ביטולים והפעילות תתבצע במשך 45 דקות- נמוך מאוד. - מידת הפעילות הגופנית היומיומית של הילדים – נמוכה במיוחד ולהורים חלק ניכר בכך. ההסעות למקומות קרובים נעשות על בסיס קבוע, המודעות להליכה ורכיבה על אופניים לחוגים, לחברים ולמקומות בילוי לא גבוהה וניתן אף לציין את השימוש הרב במעליות בבניינים. מדובר בתופעה של ממש וניתן להבחין בהורים וילדים שבוחרים בשימוש במעלית גם כשמדובר בעלייה לקומות נמוכות (1-3).
- הפרעות קשב וריכוז לסוגיהן – ישנן מספר סיבות לעלייה החדה במקרים של ילדים ומבוגרים הסובלים מבעיות קשב וריכוז ונמצא שאוכלוסייה זו סובלת מהשמנה. אחד הדרכים הטובות במיוחד לטפל בכך הנה הקצאת מספר שעות רב יותר לביצוע פעילות גופנית.
- סוג החוגים הנבחר על ידי הילדים –בחירת חוג מתאים לילד או למתבגר מהווה משימה לא פשוטה כלל ועיקר. חשוב לבחור בחוג בו הילד נהנה מחד, ועצימות הפעילות הגופנית גבוהה דיה, וניתן להשיג מטרות שונות, מאידך. אילולא כן לא תחול השפעה ממשית על המצב הבריאותי, המשקל ואחוזי שומן ופרמטרים רבים אחרים.
לדוגמה, בחירה של חוג שאינו כרוך בעלייה של קצב הלב או חיזוק השרירים לא תתרום באופן ממשי לטיפול בנושא עודף המשקל. לכן חשובה ההתאמה של החוג לילד עצמו כאשר אחד הגברים החשובים הנו וידוא ההנאה של הילד בחוג. - היעדר מסגרות פעילות גופנית מתאימים למתבגרים (גילאי 12-18) – בגילאי ההתבגרות קשה יותר למצוא מסגרות פעילות גופנית מתאימות מכיוון שחלק ניכר מהחוגים מתאימים לגילאים צעירים יותר.
נציין שמועדוני כושר רבים, למשל, לא מאפשרים כניסה של מתאמנים למעשה מגיל 16 (או 18) וזאת למרות שהחוק בישראל מאפשר כניסה מגיל 6!
הסיבה העיקרית לכך טמונה במגבלות הקיימות הבאות לידי ביטוי ברכישת ציוד מתאים לילדים, הכשרת מדריכים מתאימים לאימון ילדים, בעיות אדמנסטרטיביות שונות ועוד. אגב, בעיה זו הנה מורכבת יותר כשמדובר במקומות מגורים בפריפריה. - ההורים כדמות לחיקוי – להורים השפעה רבה על חינוך ילדיהם, לרבות כשמדובר באורח החיים. ילד להורים שמנים הנו בעל סיכוי רב להיות מבוגר שמן מאשר ילד שנולד לשני הורים רזים. הדבר מתבטא, הן בגנטיקה (מספר תאי השומן שונה מאחד לאחד), ובביצוע עשרות ואף מאות פעולות על ידי ההורים המשפיעות על הצאצאים כגון: אופן קניית המזון במרכול, סוג המזון הנקנה, ההתייחסות לפעילות גופנית וביצועה בפועל, סוגי הבילויים, אופי השיחות בין בני הזוג ובבית, דוגמה אישית בפעילות גופנית, נראות תכולת המקרר באופן כללי ועוד.
- מנות הילדים במסעדות – מדובר בשל תופעה של ממש. שכיח להבחין כיום במנות הילדים במסעדות שתכולת הקלוריות בהן נעה בטווח של 800-1600 קלוריות ויותר. מדובר בארוחה אחת בלבד ואם מוסיפים את מספר הקלוריות שנצרך במהלך היום ניתן בהחלט להגיע לצריכה של אלפי קלוריות ביום. מדובר במנות ענקיות בדרך כלל וללא אפשרויות בחירה של מזון דיאטטי או בריאותי המתאים יותר לילדים. נוסיף ונאמר שתרבות האכילה בחוץ בשנים האחרונות התפתחה במיוחד ושכיח למצוא כיום משפחות וילדים האוכלים כמעט על בסיס יומי את אחת מהארוחות מחוץ לבית.
- האכילה בבית הספר – מכונות המזון בבית הספר מציעות משקאות ממותקים, ממתקים שונים וחסר היצע של מזון בריאותי המתאים לילדים. כמו כן, הקפיטריות בבית הספר מוכרות אוכל עתיר קלוריות וממתקים מסוגים שונים. הדבר משמעותי במיוחד כשמדובר בילדים שלא מביאים עימם אוכל לבית הספר וקונים על בסיס קבוע בהפסקות בקפיטריות אלו.
- החינוך לאורח חיים בריא בכל מעגלי החיים – כמעט ולא קיים. הן במסגרות בית הספר והן כמבוגרים. מעניינת העובדה שהטיפול בהשמנה לסוגיה לא מקבל התייחסות מספקת בחינוך הפורמלי והדבר אינו חלק מתוכנית הלימודים במסגרות ההכשרה השונות כגון: הוראת חינוך גופני, הדרכת מדריכי חדר כושר ומחול אירובי ((בישראל עוברים מדי שנה אלפי מדריכים הכשרה זו).
- העדר מעקב אחרי השמנת הילדים במסגרות השונות – לוקה בחסר. הגברת הפיקוח על הרכב הגוף והמשקל של הילד יעלו המודעות לבעיה אם קיימת.
לסיכום, השמנת ילדים מהווה תופעה רחבת היקף וללא טיפול מתאים בשנים הקרובות התופעה רק תחריף. חשוב לדעת שבמקומות מסוימים בעולם (לדוגמה בבתי ספר במדינת אילינוי שבארצות הברית) אימצו מודל של ביצוע שיעורי חינוך גופני מובנים בכל ימות השבוע והתוצאות – מצוינות. נצפתה ירידה חדה של מימדי ההשמנה והפחתת המקרים (וחומרתם) של בעיות קשב וריכוז.
ד"ר איתי זיו
לשעבר סגן מנהל קמפוס "שיאים" המועדון לספורט באוניברסיטת תל אביב, אס"א תל אביב, ע.ר.
מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר. יחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה.