והפעם- נעמה פרידמן
נעמה, בת 45 (וחצי) נשואה לניר ואמא לרעות בת 18 ועידו בן 14.
גרה בקרית השרון בנתניה. מדריכת פילאטיס מזרן ומכשירים.
בחודש נובמבר האחרון התחילה לנהל סטודיו בקיבוץ יקום ובאמצע דצמבר פתחה סטודיו חדש לפילאטיס מכשירים בקרית השרון
איך הגעת לעסוק בפילאטיס?
התחלתי להתאמן בפילאטיס מכשירים לפני מספר שנים בעקבות כאבי גב, התאהבתי והקפדתי להגיע פעמיים בשבוע לסטודיו ביקום שהיה קרוב למקום העבודה הקודם שלי (והיום אני מנהלת אותו ומדריכה בו).
משבר גיל הארבעים שהגיע באיחור קל, גרם לי להבין שאני רוצה לעשות שינוי בחיים.
מכיוון שהחלום שלי היה להיות סופרת, השתתפתי בסדנאות כתיבה והתחלתי את כתיבתו של רומן. כדי להתקדם בכתיבה החלטתי להתפטר מעבודתי דאז כמנהלת רכש ולקוחות, ובמקביל בעידודה של מדריכת הפילאטיס שלי, נרשמתי בספונטניות לקורס מדריכות פילאטיס מזרן. הלימודים ריתקו אותי וידעתי שאני רוצה להמשיך מיד לקורס מכשירים – וכך היה, עוד לפני סיום קורס המזרן התחלתי עםהמכשירים – משם לסטאז' ארוך במספר מקומות, לעיסוק במשרה מלאה בהדרכה, ולהקמה של עסק משלי. הרומן שהתחלתי לכתוב נשאר במגירה…
עם אילו אתגרים התמודדת/את מתמודדת כיום, על הדרך שעשית בתחום
התקופה האינטנסיבית של הקורסים, הסטאז', האימונים והבחינות – היו עבורי אתגר רציני, העומס הפיזי וכמויות האינפורמציה לגוף ולראש.
בתור אחת שלא הגיעה מעולם הספורט והכושר וללא ידע מוקדם באנטומיה, פיזיולוגיה או הוראה מכל סוג – השינוי העצום והעיסוק בתחומים שהיו רחוקים ממני, מאתגרים אותי כל יום מחדש.
מה את אוהבת בהדרכה וההוראה?
זו שאלה שמעלה חיוך על פני J
כשהתחלתי להדריך ולפעמים גם היום, יש את הרגע הזה שאני עומדת מול קבוצה של מתאמנים בתחילת שיעור או במהלכו, וקצת לא מאמינה שאני "המורה" והם מחכים שאני אגיד להם מה לעשות…
זה מפתיע אותי כל פעם מחדש.
אני נהנית להדריך, מרגישה סיפוק עצום מהידיעה שאני מעבירה ידע לאנשים, גורמת להם להניע את הגוף, לנשום, להרגיש טוב יותר.
מקרה בחיים שלא תשכחי
אני קצת "צעירה" בתחום ולכן קשה לי לחשוב על מקרה כזה, ובכל זאת, אני חושבת שהחודש הזה בו פתחתי סטודיו חדש בשכונה שבה אני גרה, והגיעו אליו מעל 100 לקוחות שלרובם לא היה מושג מה זה פילאטיס ובאו לראות "במה מדובר" ובחרו להישאר ומגיעים להתאמן, ולומדים, ומתאהבים בדיוק כמוני בשיטה הנפלאה הזו – אז להיות המקום שבזכותו כל זה קורה – זה משהו שאני לא אשכח.
מהן השאיפות לעתיד? איך היית רוצה להתפתח? חלומות?
שאיפות לעתיד –
להיות המקום שאליו רוצים להגיע להתאמן כשמחפשים סטודיו לפילאטיס מכשירים.
להתמקצע בהדרכה, להעמיק ולהמשיך ללמוד פילאטיס לכל סוגי האוכלוסיות כדי לדעת לתת מענה מתאים לכל אחד.
וגם למצוא את הזמן להשלים את הרומן שהתחלתי לכתוב ולהוציא אותו לאור – אני לא מוותרת על החלום המקורי שלי להיות סופרת
מהן ההמלצות שלך לבוגרות שלנו שיוצאות לשוק העבודה?
אני ממליצה בחום להתנסות בכמה שיותר מקומות עבודה, עם אוכלוסיות מגוונות, לצבור ניסיון מהשטח, להדריך הרבה, ולא להפסיק להתאמן.
לשמחתי הצלחתי להדריך תקופה קצרה בסטודיו באוניברסיטה כמחליפה – וזה ללא ספק היה המקום המאתגר והמלמד ביותר עבורי כמדריכה.
3 דברים עלייך שלא הרבה אנשים יודעים;)
* נולדתי ברמת הגולן ולהורי הייתה רפת
* אני קונדיטורית חובבת ואלופה בעוגות שמרים
* החיה האהובה עלי היא ג'ירפה
אני מאמין שלך, מוטו, משפט סיכום
משפט סיכום שלא יהיה קלישאה זה אתגר…
ולכן כמו אחרונת הקלישאות אני אסכם במיקס שמורכב מ:הכול אפשרי, תהיו אמיצים, תחלמו בגדול אבל אל תפחדו לחשב מחדש את החלומות – ובעיקר אל תחכו למחר – החיים הם עכשיו. ותנשמו.
נעמה – סטודיו לפילאטיס מכשירים
רוצות גם להשתתף בפינת הזרקור – שלחו לנו מייל ל pilateschool@gmail.com
