חיפוש

בלוג

איך מחזקים את המערכת החיסונית של הגוף?

איך מחזקים את המערכת החיסונית של הגוף?
1 באפריל 2020 על ידיMeital

                                                        ד"ר רונה בר-נצר

כיצד מערכת החיסון שלך מגנה עליך מפני וירוסים ואיומים אחרים- ומה אתה יכול לעשות בכדי לעזור למערכת הזו מול איומים, כמו נגיף הקורונה ?COVID-19 מערכת החיסון שלנו מאוד מכוונת, אך ישנם צעדים שתוכל לנקוט בכדי לוודא כי היא פועלת במיטבה.

עקב התפשטות וירוס הקורונה בעולם, ישנה מגמת עלייה בהחלטות בנוגע להמלצות שעשויות לעזור לאנשים להימנע מתחלואה בנגיף.

מעבר לאמצעי זהירות כמו שטיפת ידיים והימנעות מלהיות בסביבת אנשים חולים, עולה הסוגיה- כיצד אדם יכול לוודא שמערכת החיסון שלו תתמודד עם נגיף ה COVID-19 ווירוסים אחרים שהוא עלול להיחשף אליהם?

אז בואו קודם נבין כיצד מערכת החיסון שלנו עובדת?

בוא נתחיל מהתחלה…

עפ"י הגדרת ה  National Institute of Health (NIH), מערכת החיסון היא רשת תאים בגופנו, שנמצאת בדם, בעור ובמקומות אחרים הפועלים ביחד בכדי למנוע או להגביל זיהום מפני פתוגנים שעלולים להזיק (כמו וירוסים ובקטריות) וכן גם למניעת נזק מגורמים לא מזהמים כגון כוויות שמש וסרטן.

המדע מסווג את תאי החיסון השונים בשתי קבוצות: תאי חיסון מולדים (Innate immune cells) ותאים אדפטיביים  (Adaptive immune cells):

תאי החיסון המולדים (Innate immune cells) הם 'קו הגנה ראשוני'. תפקידם לזהות חיידקים ואיומים פוטנציאליים אחרים ומפעילים תגובה להפטר מהם.

תאים אדפטיביים (Adaptive immune cells) הם מעורבים בחלק השני של התגובה החיסונית. הם תאים מיוחדים המגיבים לשארית האורגניזמים שנותרו- לחסלם לאחר התגובה החיסונית המולדת.

ועכשיו לחלק המעניין…

למערכת החיסון האדפטיבית יש "זיכרון חיסוני", הווה אומר לכשהתאים האלה רואים פתוגן שנכנס בעבר לגופנו, לא רק שהם עוזרים להיפטר מהפולש, הם גם עושים 'עותקים' נוספים מעצמם להמשיך לבנות הגנה חזקה יותר בעתיד, כך שהגוף יהיה מוכן יותר להילחם נגד הפתוגן אם וכאשר הוא יופיע שוב.

במקרה של וירוסים חדשים, כמו נגיף הקורונה החדש, לאף אחד אין תגובה מוגברת לכך, כיוון שטרם נמצאים זיכרונות חיסוניים בבני אדם. איש עוד לא נחשף ולכן לא פותחה חסינות ל COVID-19.

בנוסף טרם נמצא חיסון נגד הנגיף החדש כמו שיש לוירוסים ידועים אחרים.

חיסון הוא מאוד ספציפי ונועד להלחם בפתוגן מסויים (כגון אבעבועות רוח, פוליו או שפעת). במתן חיסון, למשל נגד שפעת, מערכת החיסון שלנו נחשפת לגרסה של הנגיף הגורם לגוף להגדיל את מספר תאי החיסון שיכולים להגיב ולהילחם בנגיף אם אתה נחשף למחלה האמיתית. חיסונים מתפקדים כ'דחיפה' לכל מערכת החיסון שלנו. זריקת השפעת לא הופכת את המחוסן לעמיד יותר בפני הצטננות ומחלות אחרות, זה מגביר את התגובה החיסונית לזנים הספציפיים של שפעת שהחיסון נועד להגן על המחוסן. בדרך זו עובד בעצם 'הזיכרון החיסוני'.

האם ניתן לשפר את מערכת החיסון באיזושהי דרך?

מכיוון שמערכות החיסון שלנו מאוד ישירות ומכוונות, כך שתאי החיסון השונים מיועדים לזהות בגופנו מזיקים ולסלקם. במידה והם לא היו קיימים, לא היינו יכולים להגיב לאורגניזם שעלול לפלוש אלינו או לחילופין אם מערכות החיסון בגופנו היו פעילות מדיי הן היו תוקפות את הרקמות שלנו.

במקרה של מחלות אוטואימוניות, מערכת החיסון תוקפת את הרקמות שלנו, כמו בדלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) או מחלת קרוהן (Crohn's disease ) לכן הרעיון הוא – לשפר את מערכת החיסון שלך באופן גלובלי כדי להפוך אותך ל'עמיד יותר' לכל דבר או כל גורם שצץ.

מה שבאמת חשוב לזכור…

למדע טרם יש תשובות לשאלה האם תרופות מסויימות עשויות לעזור או לא, חיסונים טרם פותחו ולא נבדקו ואין נתונים שיגידו שתוסף מזון מסויים עלול להפחית את החומרה. הנגיף הקורונה החדש COVID-19, נכון לרגע זה, הוא אניגמה.

לעומת זאת, ישנם הרבה גורמים שיכולים להחמיר את הבריאות החיסונית. אנשים עם מערכות חיסון מוחלשות צריכים לנקוט אמצעי זהירות נוספים בכל הנוגע להימנעות הדבקות בנגיף.

אז מה בעצם הופך את מערכת החיסון של אחד לחזקה יותר מהשני? אילו גורמים מקשים על מערכות החיסון של גופך לעבוד בצורה הטובה ביותר ולהילחם בפתוגנים שעלולים להיות מזיקים?

  1. גיל

ילדים צעירים– אשר מערכת החיסון שלהם עדיין מתפתחת, עשויים להיות רגישים יותר להידבקות. ככל שהם מתבגרים, מערכות החיסון נחשפות  לנגיפים שונים, מתרגלות לחשיפה והופכות למסוגלות להילחם בווירוסים השונים. עפ"י CDC) Center for Disease Control and Prevention) , נראה כי ילדים אינם נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבק ב COVID-19.

קשישיםנוטים להיות בעלי מערכות חיסון חלשות יותר מקבוצות אחרות. יכולים לסבול מבעיות רפואיות כרוניות רבות, דבר שמעכב את הגוף להגיע לתגובה חיסונית משמעותית, ובדרך זו לוקח זמן רב יותר לנגיף\זיהום להוביל לתסמינים חמורים יותר.

תרופות מסויימות יכולות דכא את מערכת החיסון ולא לתת לה לפעול באופן דומה לזו של אדם בריא (כגון סטרואידים, תרופות למצב אוטואימוני).

אסטמה, סוכרת, מחלות לב, יכולים להשפיע על המערכת החיסונית. עפ"י ארגון הבריאות העולמי CDC – מבוגרים יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבקות בנגיף (אם כי לא צוין קבוצת גיל).

האם תוספי מזון עוזרים בשיפור התגובה החיסונית? התשובה בד"כ אינה חד משמעית, אך לאנשים שנמצאים בתת תזונה ישנה רגישות רבה יותר להידבקות בווירוסים ובמחלות מסויימות. מחסור בוויטמינים מסויימים ומינרלים גורם למערכת החיסון לתפקד פחות טוב! לכן 'חידוש' חומרים אלו בגוף יכול לעזור למערכת החיסון לתפקד ביעילות ולהגן על מחלות וזיהומים בצורה טובה יותר.

אדם שמעשן מחליש את מערכת החיסון שלו ומחליש את הריאות, כך שחשוף יותר ללקות בדלקת ריאות או זיהום נגיפי אחר.

נשים בהריון חוות שינויים במערכת החיסון ובגופן, והן עלולות לפתח זיהום חמור יותר (עפ"י ה CDC).

לסיכום- כיצד אוכל לשמור על מערכת החיסונית שלי בתפוקה מירבית?

להלן יוצגו מספר טיפים:

שגרת הימנעות מזיהומים (טיפ מס' 1):

כמובן….מניעת חשיפה לפיזור פתוגנים: עיטוש \ שיעול למרפק, שטיפת ידיים\ חיטוי.

ובואו ניהיה יותר מדוייקים-

השקיעו בשינה (טיפ מס' 2):

מחקרים מוכיחים כי חלקים חשובים מאוד מהתגובה החיסונית מתרחשים בשלבי השינה השונים ומווסתים ע"י המערכות הצירקדיות (Circadian systems) של גופנו ( Besedovsky, et al., 2011).

בצעו פעילות גופנית (טיפ מס 3):

ה NIH פעילות גופנית מסייעת לשמור על תפקודן התקין של המערכות השונות בגוף.

כתב העת Aging Cell   (2018) ממליץ כי מבוגרים שמתאמנים באופן קבוע יכולים לשמור על מערכת חיסון בתפקוד דומה לאנשים הצעירים מהם בעשרות שנים. אך הערה במאמר: אימונים בעצימות גבוהה או קיצונית יכולים למעשה לפגוע בתפקוד החיסוני, ולתפקוד אופטימלי, מיטבי, של מערכת החיסון יש לדבוק לרמות פעילות מתונות.

דאגו לנהל את הלחצים הנפשיים (טיפ מס' 4):

מתח יכול לדכא את מערכת החיסון, ולמנוע ממנה לתפקד ב 100% תפוקה. נסה להקדיש זמן להירגע ולעשות משהו שאתה אוהב.

אכלו אוכל בריא (טיפ מס' 5):

הוויטמינים והמינרלים בתזונה שלנו הם קווי החיים שכל המערכות בגופנו מסתמכים עליהם בכדי לתפקד היטב- כולל מערכת החיסון. ככל שנזין את גוף טוב יותר עם הנחוץ לו (כמובן ללא שתיית אלכוהול), כך הוא יפעל טוב יותר ויוכל להימנע ממחלות כרוניות ואקוטיות (Sarkar, et al., 2015).

ארחיב בפירוט על כל נושא בנפרד במאמרים הבאים.

ובינתיים…. מקווה שהמציאות קצת יותר ברורה עכשיו. מעבירה לכם כלים שיעזרו להקל ולמצוא היכן אני יכול לדייק עם עצמי בכדי שאצליח להטיב את איכות חיי?

דייקו עם עצמכם- אל תדונו עצמכם אלא דיינו עם עצמכם- כיצד אני יכול לשלב נכון בין הגוף והנפש שלי ובכך להטיב עם מערכת החיסונית שלי?!

אז כמו ששלמה ארצי בשירו כתב "הביקוש לאהבה לא יסתיים אף פעם", אני מבקשת ממכם- להגדיל את הרצון לדעת – ושהביקוש לידע ולידיעה לא יסתיים אף פעם!

ספרו לי -האם הכתוב נתן לכם ראייה שונה על המציאות החדשה שלנו? האם המידע עזר לכם להבין מעט אחרת את הדברים? דייק לכם הבנות?

מאת: ד"ר רונה בר-נצר

רכזת תחום פ"ג לגיל השלישי והרביעי בקמפוס שיאים.

חזרה לבלוג

מאמרים באותה קטגוריה

הרשם עכשיו
הרשמה לניוזלטר אנחנו שולחים מדי פעם עדכונים ומידע על קורסים חדשים, תרצו להיות מעודכנים?
כל הזכויות שמורות © לקמפוס שיאים באונ’ תל-אביב 2018 Sogo Digital ui & ux development Sogo Digital
נגישות