"לשבת לקום, לשבת לקום, לשבת ו…- איך עושים את זה?"
שאלה שאנו נוגעים בה בקורס מדריכים ללווי התפתחותי בקמפוס
כיצד ומתי תינוקות לומדים לשבת ולמה זה כל כך חשוב ?
אין ספק אחד הרגעים המשמחים בהתפתחותו של התינוק, הוא הפעם הראשונה שבה הוא יושב זקוף ומביט לכם בעיניים, וידיו פנויות למשחק וחיבוק.
אכן רגע משמח, אבל איך מגיעים אליו ומתי?
ראשית חשוב שתזכרו לא כל הילדים מתיישבים באותו הזמן ובאותו סדר התפתחותי. יש כאלו שיזחלו על הגחון, יזחלו על שש ואז ייתישבו, תינוקות אחרים יתישבו כבר מזחילת גחון ויש את אלו שיעמדו בלול או במיטה ורק אז יירדו להתיישבות עצמאית.
וזה בסדר! מותר לבלבל בין "השלבים" , אין רק דרך אחת נכונה להתפתח ולרכוש יכולות חדשות, כל תינוק והדרך שלו. כאשר העיקרון שמלווה אותנו להערכת התפתחות כתקינה הוא עקרון הגיוון אם התינוק מתפתח ומתפקד בצורה מגוונת, כלומר לא ניתן לצפות כיצד ינוע או יישחק- אלא הוא עושה זאת במגוון דרכים, התפתחותו כנראה תקינה.
וכך גם לגבי הישיבה והתפתחותה- אם התינוק מתפתח יפה, זוחל ברחבי הבית, עובר מכשולים, אך עדיין לא יושב, זה כנראה יגיע. עם קצת סבלנות והדרכה. ואם הוא קם קודם לעמוד ועדיין אינו יושב, כנראה שזה מה שנכון לו- לגוף שלו, לכוח השרירים שלו כרגע וליכולותיו.
אז איך תינוקות מתיישבים וכיצד ניתן לעודדם לעשות זאת?
רוב התינוקות יתיישבו מעמידת שש, יעמדו על שש, יטו את האגן לאחד הצדדים ובהדרגה יעזבו ידיים ויתיישבו. זה כמובן לא קורה ביום אחד, אלא לאורך מספר ימים- ואף שבועות.
תינוקות אחרים יעדיפו לשכב על הצד, כאילו הם על שפת הים, ומהשכיבה הצדית יתרוממו לישיבה צדית ומשם לישיבה.
בשני המקרים , בדרך כלל התינוק יעדיף קודם להתיישב מצד אחד (ימין או שמאל) ורק לאחר ששכלל את יכולת ההתיישבות מצד זה יתחיל להתיישב גם מצד שני.
חשוב לשים לב שהתינוק יכול להתיישב, ולצאת מהישיבה לזחילה, דרך צד ימין ודרך צד שמאל.
ישנם כאמור, תינוקות שנעמדים, ומתיישבים מעמידה. תינוקות אלו בדרך כלל יתיישבו דרך האמצע, ולא ניתן יהיה להגדיר האם הם עושים זאת מימין או משמאל. גם אצלם חשוב לשים לב שהם יודעים לצאת מהישיבה משני הצדדים.
ומה אם התינוק לא רוצה לשבת? מתי כדאי להתחיל התערב?
תינוקות מתיישבים באופן עצמאי בטווח רחב מאוד של גילאים. מחצי שנה ועד עשרה חודשים, טווח זמן ארוך ביותר.
ההמלצה שלי היא, שכאשר תינוק אינו מתיישב בעצמו בגיל שבעה חודשים- שמונה חודשים, ניתן לחשוף אותו, באופן מדורג ומדוד, לישיבה.
ההושבה בגיל זה היא חשובה לפיתוח מיומנויות אחרות, שהישיבה מהווה אמצעי עבורן: תקשורת עם בני המשפחה, האחים, ישיבה משותפת בארוחה, משחקי מוטוריקה עדינה, אכילה עצאית ועוד.
הישיבה כאמצעי להתפתחות:
•שכלול מיומנויות מוטוריקה עדינה, כמו אכילה עצמאית.
•שיפור התקשורת עם בני המשפחה וילדים אחרים.
•הגדלת אפשרויות המשחק בשתי הידיים.
איך לעשות זאת?
ניתן להושיב בין הרגליים שלכם או בכיסא האוכל של התינוק. סביבה זו היא מוגנת ומאפשרת לתינוק לנוח ולהישען במקרה שהוא מתעייף מהישיבה.
את ההושבה המוקדמת הזו יש לעשות פעמיים – שלוש ביום לפרק זמן של 5-10 דקות.
אני באופן אישי, ממליצה לתרגל את הישיבה בזמן האוכל- זוהי הזדמנות נפלאה לתרגול ישיבה, שימוש בשתי הידיים שפנויות לאכילה עצמאית, זמן לשיחה ראשונית משותפת ועוד ועוד.
אם בחרתם להושיב את תינוקכם על הרצפה, או אם הוא בשלבים ראשונים של התיישבות עצמאית ואתם מעוניינים לעודד אותו לפתח ישיבה, סדרו את הסביבה כך שתעודד אותו לעצמאות בישיבה ושכלול היכולת.
הקפידו לשים את המשחקים משני צדדיו של התינוק, על מנת לעודד אתו לצאת מהישיבה לזחילה, תוך כדי סבוב הגוו, פעולה זו מחזקת את שרירי הגב והבטן שלו ועוזרת לו ללמוד לייצב עצמו ביחס לאגן וביחס למשטח עליו הוא נמצא.
תנו לו לשחק בישיבה צדית, כאשר הוא נשען על יד אחת ומושיט את היד השניה אל עבר המשחק. משחקים טובים למטרה זו הם משחקים שהילד מפעיל- כמו pop up's, activity center, ודומיהם.
לעתים תרגול ישיבה ויציאה מישיבה לזחילה יוביל ללמידה של התנועה ההפוכה- התיישבות עצמאית ושמירה עצמאית על שיווי משקל בישיבה.
נקודה חשובה נוספת בנושא זה של הושבה, היא המינון, הימנעו מהושבת יתר, כזו שתגרום לילד "להתאהב" בתנוחה, ולהתנגד לשכיבה על הבטן או זחילה.
עדיין , כמו שאתם בוודאי יודעים שכיבה על הבטן וזחילה, אלו הם המצבים החשובים בתרומתם להתפתחות הילד בשלב זה של חייו.
לכן אם אתם מכירים עצמכם, או את ילדכם וחוששים שהוא יעדיף לשבת מלזחול, בגלל אופיו הרגוע, בגלל חיבתו למשחק בפלאפון וכדומה, הגבילו את הישיבה הראשונית , המובנת הזו לאזור מסויים בבית, או כמו שכבר המלצתי קודם לכיסא האוכל ולזמני האכילה.
כמובן שאחרי שהילד רכש לעצמו את ההתיישבות והוא יכול לבחור בעצמו אם לשבת או לזחול, היכולת שלכם , ההורים, להשפיע על בחירה זו יורדת.
לפני שאסיים זה הזמן לשאלות..
אחת השאלות שחוזרת שוב ושוב היא ישיבה W, ישיבה עם שתי רגליים לאחור והשלכותיה-
אם התינוק יושב בישיבה זו, אך מסוגל לשבת בישיבות נוספות ומגוון , ועובר בקלות בין התנוחות השונות , אזי אין סיבה לדאגה וניתן לתת לו לשבת מפעם לפעם בתנוחה זו,
אך אם זוהי הישיבה העיקרית שלו, ומרבית הפעמים שהוא מתיישב הוא בוחר לשבת בישיבה כזו יש להתערב ולשנות אות מנח הישיבה- היות וישיבת W היא ישיבה שמעמיסה על פרקי הירכיים והברכיים ועלולה לגרום לנזק בהמשך החיים, כאשר היא מתבצעת לאורך זמן.
איך עושים זאת?
ראשית חשוב לעשות זאת בעדינות ובחוכמה על מנת לא ליצור התנגדות אצל הילד. הרי אנו "לוקחים" לו את התנוחה החביבה עליו.
ניתן להעביר את משקל הגוף של התינוק בעדינות לצד אחד, דרך מגע בכתף שלו. העברת המשקל לצד אחד, תאפשר לילד לשלוף את רגל השניה ולסדר אותה במנח הנכון יותר- ישיבה צדית.
בילדים מעט גדולים יותר ניתן ללמד אותם "לשבת יפה" ולהסביר ולהדגים שהכוונה היא לשבת עם רגל אחת, לפחות, קדימה.
לסיכום תינוקות נועדו לזחול ולנוע, הישיבה היא חשובה להם לצורך פיתוח מיומנויות בתחומי ההתפתחות שאינם בהכרח מוטוריים- תנועתיים: משחק בשתי ידיים, אכילה, תקשורת ושיחה עם בני המשפחה ועוד. לכן תנו להם לשבת, אך עדיין המשיכו לתת להם לזחול ולחקור בעצמם את סביבתם ככל האפשר… אל תדאגו, יש להם את כל החיים לשבת !
מה למדנו היום?
- תינוקות שונים מתיישבים בדרכים שונות ומגוונות ובזמנים שונים.
ניתן להושיב תינוק לפני שהוא מתיישב, לפרקי זמן קצרים, מגיל שבעה- שמונה חודשים.
חשוב לעודד את התינוק לצאת בעצמו מישיבה לזחילה על ידי הנחת משלקים משני צדדיו. - מתי לפנות לאיש מקצוע- פיזיותרפיסטית התפתחותית?
כאשר התינוק אינו מתיישב בכוחות עצמו בגיל עשרה חודשים
כאשר התינוק יושב רק בישיבת "W" , ואינו מצליח לשמור שיווי משקל בכל ישיבה אחרת.
כאשר התינוק מתיישב רק מצד אחד , לאורך זמן.
הכתבה באדיבותה:
נעמה גוטמן וייזר – פיזיותרפיה לתינוקות וילדים
