בשנים האחרונות הולכת וגדלה המודעות לביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע וזאת כחלק מהשינוי החיובי בכלל האוכלוסייה. שינוי חיובי זה בא לידי ביטוי במספר העוסקים בפעילות גופנית על בסיס קבוע הנמצא בעלייה. למרות זאת, ישנם פערים גדולים בין היקף האימון בפועל אצל אנשים 'מן השורה' לבין ההמלצות של ארגוני הבריאות השונים. אחוזים בודדים בקרב האוכלוסיה עומדים בהמלצות לגבי פעילות גופנית מבחינת היקף ועצימות. נציין ונאמר שפעילות גופנית חשובה במיוחד לשם שיפור מצב בריאותי בכול מעגלי החיים, שיפור תנועתיות יומיומית, תחושה טובה יותר, שיפור ההופעה החיצונית ועוד. ברם, בשנים האחרונות התעוררה בעיה לא קטנה כלל ועיקר – השמנת הילדים נמצאת בעלייה מדאיגה. על פי נתונים מדווחים בעולם בכלל ובישראל בפרט – השמנת ילדים שכיחה כיום ועימה גם בעיות נילוות רבות, לדוגמא: סכרת מסוג 2 שמתפתחת בדרך כלל רק אחרי גיל 40, אך נמצאה אצל ילדים בהשמנת יתר, בעיות אורתופדיות בשל נשיאת המשקל הרב, תסביכים נשימתיים, הפרעות אכילה, דלקות בלבלב ועוד.
ההופעה החיצונית והיכולת הספורטיבית הירודה גם יחד מביאות להתמודדויות חברתיות קשות בבית הספר ועם החברים החושפות את הילד לחוויות כישלון במשחקים ספורטיביים ותחושות של בושה. אז יכולה להופיע גם החמרה של בעיות קיימות בתחומים פסיכולוגיים, סוציולוגיים, קוגנטיביים וכו'. ישנן סיבות רבות להשמנת הילדים בשנים האחרונות אך אחת המהותיות הנה חוסר מוחלט או כמות מועטה של השתתפות בפעילויות ספורט. ילדים כיום חשופים למדיה בהיקפים עצומים, לשפע של מזון, במיוחד זה העשיר בשומן וסוכר. כל זאת כמובן מוביל לשינוי בהרגלי ההתנהלות היומיומית והשמנה עקב כך.
כשמדובר באימון ילדים, הדבר מצריך ידע רב במיוחד מכיוון שילד אינו מבוגר קטן. יש להתייחס אליו באופן המתאים לשלב ההתפתחות בו הוא נמצא הן מבחינה פיזית והן מבחינה פסיכולוגית. בנוסף, ילדים בגילאים שונים מצריכים התאמת אימונים מסוגים שונים ואף לא נהוג לאמנם יחד באותה קבוצה. לפיכך, אימון ילדים בני 8 ייערך בנפרד מאימון ילדים בני 12 או 5 לצורך העניין, בגלל ההבדלים ביכולות הפיזיות, המנטליות ויכולת ההתמדה.
להלן מספר עקרונות והארות אימון חשובים בבואנו לאמן ילדים:
תנועה בהנאה – אחד התנאים החשובים ביותר להתמדת הילד בפעילות גופנית הנו שיפיק ממנה הנאה. ילד, שלא כמו מבוגר, לא מבין את חשיבות הפעילות הגופנית לטווח הארוך. אם האימון לא יהיה מהנה – הילד לא יתמיד בו. לעומת זאת, יש לוודא שלא נקלעים לשגיאה אופיינית ושוכחים שהמטרה של הפעילות היא לא הכיף אלא שיפור מרכיבי כושר גופני ומצב בריאותי. על כן, יש להתייחס לכיף כאל כלי להשגת המטרה ולא כאל מטרה בפני עצמה.
קביעת המשימות באימון בהתאם לרמת הילדים המתאמנים בקבוצה – משימה שבה הילד אינו מצליח הנה מתכון בטוח להפסקת הפעילות הגופנית בטרם עת. לכן חשובה מאוד הזהירות במקרה זה על מנת שהמוטיבציה הרבה לא תיהפך במהירות רבה לתחושת אכזבה וכישלון שירחיקו מהרצון לנסות אימונים נוספים. מצד שני, חוסר באתגר עבור ילדים מוכשרים יכול גם הוא לשעמם אותם ולהביא לפרישה מהאימונים. קביעת מטרות פתוחות או מספר אופציות ברמות שונות מאפשרות לכל ילד לבחור את רמת האתגר מולו הוא רוצה להתמודד. לעיתים, שיטה זו מכונה "שיטת האלכסון", וכך כל ילד יוכל לחוות הצלחה ועדיין לאתגר את עצמו ברמות קושי שונות של משימות.
הדרגתיות באימון – אחד העקרונות החשובים באימון בכלל ובד בבד עם ילדים, הנו יישום עיקרון ההדרגתיות. חשוב שהעליה בדרגת הקושי של המשימות השונות, עצימות האימון, נפח, תדירות אימונים בשבוע וכו', תעשה בהדרגתיות ותוך שמירה על הכללים החשובים המוכרים על מנת לא לגרום חלילה לפציעות או בעיות אחרות. נציין ונאמר שכל מערכת גופנית (קרדיו-וסקולרית, שלד-שריר והורמונלית, למשל) מצריכה זמן הסתגלות למאמץ חדש שהופעל. משך ההסתגלות תלוי במשתנים רבים כמו: רמת המתאמן, סוג הגירוי ועוד.
הזמן הכולל המוקדש לאימון – יש לדאוג להתאים את זמן הפעילות לילדים. כאשר מדובר בילדים שאינם ספורטאים, לעיתים 40-30 דקות מספיקות. מעבר לזמן זה, ייתכן שסבלנותו של הילד תפקע באימון והוא לא יתמיד בו. ברם, מאמן כריזמתי בשילוב משימות מעניינות יכול להביא להתמדה לאורך זמן רב יותר.
ילדים עם הפרעות קשב וריכוז – ילדים מסוג זה מצריכים התייחסות ואימונים מיוחדים. במקרה זה חשוב במיוחד שקבוצת האימון תהיה הומוגנית על מנת שניתן יהיה להשיג תוצאות טובות ככל שניתן. ילדים כאלו מצריכים מעברים קצרים יותר בין משימה למשימה וארגון סביבה נקייה מגירויים חיצוניים. מהמחקרים עולה שפעילות גופנית לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מסייעת רבות לטיפול במצבם. במיוחד אימונים אירוביים ואימוני כוח. השיפור יבוא לידי ביטוי יכולת הילד להתמיד בפעילות מסויימת (לאו דווקא ספורטיבית) וביכולת שלו למקד קשב.
מעורבות ההורים בתהליך האימון – מעורבות ההורים בתהליך האימון חשובה עד מאוד. ללא תמיכה של ההורים לא ניתן יהיה לשפר יכולות גופניות באופן מספק. ההורים אמורים לתמוך, לכוון, לדרבן את הילדים ואף להוות דוגמה אישית. לעומת זאת, נוכחות ההורה בזמן האימון לרוב אינה תורמת ובמיוחד אם ההורה צופה מהצד ולא משתתף באימון. במצבים כאלו המיקוד של הילד מפוצל בין האימון לבין ההורה. בגיל הצעיר הדבר יתבטא ב"היצמדות" הילד אל ההורה או רצון להרשים את ההורה. בגיל מבוגר יותר הדבר יכול להתבטא בחרדת הילד משיפוטיות ההורה (גם אם ההורה אינו אומר דבר). בשני המקרים, לא מדובר בדבר חיובי. השתתפות ההורה באימון עם הילד יכולה, לעומת זאת, להוות דוגמה אישית ולעזור לדרבן את הילד להתמיד. חשוב שיחסו של ההורה לא יהיה ביקורתי אלא תומך.
תפריט מאוזן ומושכל – אימונים מכול סוג לא יהיו אפקטיביים במידה והתפריט התזונתי לא בנוי באופן מושכל. על מנת להשיג תוצאות טובות באימון יש צורך לבנות תפריט מתאים על ידי איש מקצוע המומחה בתחום תזונת ילדים. לא אחת ניתן להבחין בילדים המבצעים פעילות גופנית על בסיס קבוע אך התפריט התזונתי שלהם לוקה בחסר באופן משמעותי. אזי, במקום רווח מן האימון ייתכנו במקרה כזה פציעות ספורט שונות, ירידה חדה במסת הגוף הרזה, בעיות הורמונליות מסוגים שונים ועוד.
לסיכום, כאשר מתכננים אימון עבור קבוצת ילדים, יש לקחת בחשבון מיהם הילדים ומה גילם. יש לתכנן פעילויות מגוונות ורבות ויש להשקיע מחשבה באופנים בהם ניתן להקל או להקשות כדי לתת מענה בזמן אמת למצבים משתנים תוך כדי האימון. יש להיות קשוב למצבים המשתנים תוך כדי האימון ולדאוג להנאה וגם לאתגר. שילוב של הילד באימון המתוכנן בקפידה והמבוצע כהלכה יביא את הילד להתמיד בפעילות ובתקווה לגדול למבוגר פעיל ובריא.
ד"ר (Ph.D) איתי זיו
מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר. יחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה.
נדב בקר (M.P.E.)
מרצה בקמפוס 'שיאים'.
בוגר תואר ראשון ושני במסלול למדעי האימון הגופני.
למידע נוסף: לימודי תנועה לגיל הרך
