מחקר ישראלי: תרגול פילאטיס לעומת פיזיותרפיה לשיפור מדדי הליכה ושיווי משקל באנשים הסובלים מטרשת נפוצה. מחקר התערבות אקראי מבוקר
זו תמיד גאווה גדולה לקרוא מחקרים שנעשו בישראל, ובמיוחד כשמדובר במחקר חדש מהתנור (פורסם ב- 2016), עם מתודולוגיה איכותית, ושאחד החוקרים הוא פיזיותרפיסט מקסים שאפילו סיים אצלנו בקמפוס שיאים את קורס מדריכי פילאטיס מזרן לפני 6 שנים! אורי רוזנבלום– כל הכבוד!
המחקר נערך בבית החולים שיבא במחלקה לטרשת נפוצה בניהולה של פרופ' ענת אחירון. החוקר הראשי מטעם אוניברסיטת תל אביב הוא ד"ר אלון קלרון, וכאמור אורי רוזנבלום וליאור פריד.
רקע:
חולי טרשת נפוצה סובלים מפגיעות רבות ושונות וביניהן גם פגיעה במנגנון ההליכה ובשיווי המשקל. שיטות טיפול רבות נמצאות בשימוש באוכלוסיית חולים זו. בין היתר מערכות מציאות מדומה, סוליות נעליים מיוחדות, שיטות תרגול כגון פלדנקרייז וקיקבוקסינג, שימוש בקונסולות משחקים, ועוד.
שיטת תרגול פילאטיס, בשל היתרונות הטמונים בה והיכולת להתאים אותה באופן אישי לכל מטופל, תופסת תאוצה ככלי טיפולי בחולי שבץ מוחי ובאוכלוסיות קשישים. כתוצאה מכך החלה השיטה להיטמע גם בטיול הקבוצתי והפרטני בחולי טרשת נפוצה. למרות שקיימים מעט מאוד מחקרים בנושא, ואלה שקיימים סובלים מרמה נמוכה יחסית, ניתן למצוא סדרה של תיאורי מקרה שבה תועדו חולי טרשת נפוצה שהשתפרו במדדי הליכה מתוזמנת ושיווי משקל לאחר תכנית תרגול פילאטיס.
אי לכך מטרתו של מחקר זה היא למדוד את השפעתם של 12 שבועות של תרגול פילאטיס, לעומת 12 שבועות של פיזיותרפיה סטנדרטית על מדדי הליכה ושיווי משקל בחולי טרשת נפוצה.
שיטות:
- המשמעות העיקרית של שיטת המחקר היא שהחלוקה לקבוצות הייתה האקראית לחלוטין ואיש מן המעורבים המחקר לא היה מודע לאיזה קבוצה שובצו המשתתפים בעת שנלקחו מדדי התוצאה. זו שיטת המחקר האיכותית ביותר ודורשת מהחוקרים רמת דיסקרטיות ואמינות גבוהה.
- החולים גויסו מתוך מאגר הנתונים של מחלקת הטרשת הנפוצה בתל השומר. כל החולים שגויסו סובלים מטרשת נפוצה מסוג חוזרני (התקפים ונסיגות), גילם הוא בין 25-55 שנים, כולם מדורגים בסולם התפקוד האופייני לטרשת נפוצה בין 3.0-6.0 (כלומר הם בעלי רמת מתפקוד גבוהה יחסית). .בנוסף כולם נוטלים תרופות מאותו סוג.
- 50 משתתפים גויסו וחולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת תרגלה תכנית מבוססת על תרגילי פילאטיס וחיזוק מרכז הגוף וקבוצה שניה פיזיותרפיה סטנדרטית. כל קבוצה תרגלה פעם אחת בשבוע למשך 30 דקות במהלך 12 שבועות.
תכניות התרגול:
- פילאטיס- תכנית הפילאטיס הורכבה ממפגש שבועי של 30 דקות ועוד תרגול בית של 15 דקות ביום. התכנית הועברה לכל משתתף באופן אישי על ידי פיזיותרפיסט שעבר הכשרה בתחום הפילאטיס. התכנית הורכבה מתרגילי חיזוק שרירי הליבה בדרגות קושי שונות ותוך שימוש במנח עמוד שדרה נייטרלי ככל הניתן תוך העלאת עומסים ושינוי בסיסי התמיכה בהתאם ליכולות המטופל. במידת הצורך סייע המטפל באמצעות מגע להצלחת התרגיל ולאחר מכן פסק מכך. בנוסף קיבל כל משתתף תרגול בייתי של 15 דקות שהומלץ על ידי פיזיותרפיסטים מיחידת טיפול בטרשת נפוצה הנמצאת בבריטניה.
- פיזיותרפיה- תכנית הפיזיותרפיה כללה תרגול חיזוק הגו והגפיים, טווחי תנועה, שיווי משקל, ושליטה מוטורית. התרגול מבוסס על שיטת בובט המקובלת בטיפול בחולים נוירולוגיים. התרגול הביתי של 15 דקות ביום ניתן גם לקבוצת הביקורת.
מדדי התוצאה:
Timed Up and Go- מבדק המודד את המשך הזמן הנדרש למטופל לקום מכיסא, ללכת שלושה מטרים, להסתובב ולחזור לשבת.
2 ו- 6 דקות הליכה- במבדק זה נמדד המרחק שיכול המטופל ללכת בזמן של 2 או 6 דקות.
Functional Reach Test- מבדק שיווי משקל סטטי שבו הנבדק מושיט יד לפנים עד לנקודה הרחוקה ביותר שיכול להגיע מבלי ליפול או מבלי לכופף את מפרק הירך.
Berg Balance Scale- מבדק שיווי משקל סטטי שבודק את שיווי המשקל במנחים שונים בדרגות קושי הולכות ועולות. מבדק זה מנבא סיכון לנפילות.
Four Square Step Test- מבדק שיווי משקל דינאמי שבו צריך הנבדק לצעוד בין 4 ריבועים המסומנים על הקרקע
בנוסף מילאו המשתתפים שני שאלונים סובייקטיביים- אחד מתאר את יכולת ההליכה והשני מתאר את מרכיב העייפות הנפוץ בטרשת נפוצה.
בנוסף נלקחו מדדים מעבדתיים לגבי הליכה ושיווי משקל באמצעות מערכת ממוחשבת המודדת את תנודות הגוף העת שיווי משקל סטאטי ואת מדדי הזמן והמרחק בהליכה.
תוצאות:
- שתי הקבוצות היו דומות במדדי הכניסה למחקר. לאחר 12 שבועות, מדידות שיווי המשקל הממוחשבות הראו פחות תנודה של מרכז המסה בתוך בסיס התמיכה מה שמעיד על שיפור משמעותי (מבחינה מחקרית) בשיווי המשקל הסטטי. לא היו הבדלים בין הקבוצות. בסיום ההתערבות שתי הקבוצות הראו שיפור משמעותי מחקרית במהירות ההליכה ובאורך הצעד, כמו גם ירידה משמעותית במשך הזמן ששתי הרגליים נמצאות במגע עם הקרקע.
- מבדקי שיווי משקל- שיפור משמעותי מחקרית הודגם בשתי הקבוצות במבדק FSST, ו- FRT. מבדק BERG לא הראה שיפור בשתי הקבוצות.
- מבדקי ההליכה הראו שיפור משמעותי מחקרית בשתי הקבוצות- כל הנבדקים שיפרו את מרחק ההליכה שלהם וגם את משך הזמן שנדרש להם לקום מכיסא ולחזור אליו.
- השאלונים הסובייקטיביים הראו שיפור רק בתחום ההליכה אך לא בנושא העייפות. גם כאן השיפור היה משמעותי מחקרית בשתי הקבוצות.
משמעות התוצאות:
כאשר קוראים תוצאות של מחקר השוואתי, לעיתים מאכזב לגלות כי לא היה הבדל בין שתי הקבוצות וכי שתי הקבוצות השתפרו באותה מידה. עם זאת, בתחום הפילאטיס כאשר נערך מחקר הבוחן את שיטת הפילאטיס לעומת פיזיותרפיה סטנדרטית והתוצאות מראות כי קבוצת הפילאטיס השתפרה באותה מידה כמו קבוצת הפיזיותרפיה, אלה תוצאות מעודדות מאוד שמשמעותן היא כי ככל הנראה ניתן לשלב פילאטיס כחלק מתכני טיפול בחולי טרשת ובאופן ספציפי לשיפור מדדי הליכה ושיווי משקל!
