שיתוף הפעולה בין בית הספר לפילאטיס בקמפוס שיאים לבין פולסטאר פילאטיס נמשך כבר מספר שנים והגיע לשיא בחודש מאי האחרון כשקבוצה של 30 מדריכות ותיקות, מקסימות ופתוחות הגיעה לקמפוס לשבוע מרוכז של למידה.
באופן רשמי הקורס הוא Transition- שהוא מושג מוכר בעולם הפילאטיס, ובו מדריכים שהוכשרו על ידי בית ספר מסויים עוברים תהליך מרוכז כדי לקבל הסמכה מבית ספר אחר. בפועל לי היה ברור שהמטרה היא אחרת. אני מכירה את ברנט (תסלחו לי על חוסר הרשמיות) כבר מספיק שנים כדי לדעת ששבוע איתו זו חוויה שהיא הרבה הרבה מעבר לתעודת הסמכה כזו או אחרת.
כשמגיעות כל כך הרבה נשות מקצוע, עם וותק מצטבר של עשרות שנים לחדר אחד יש שם לא מעט חששות, "בדיקת דופק", זיהוי של השוני בין אחת לשניה ואפילו קצת חשדנות. כבר בדקה הראשונה הבנו שמדובר במשהו קצת אחר.. בתרגיל ההיכרות הראשוני הוא ביקש מכל אחת לשאול מישהי בחדר את השאלה: "מי את?" מדהים כמה מהר אנשים נפתחים כששואלים אותם שאלה אחת מדוייקת. התדר הזה המשיך ללוות אותנו בימים הבאים. ההבנה שאפשר להיפתח גם בפני מישהי שהיא "מתחרה שלך" שיחרר הרבה מגננות והפך את כולן לרקמה אחת לומדת ומשתפת.
ימי הלמידה האינטנסיבים נמשכו כל יום משמונה בבוקר ועד שש בערב. המשתתפות למדו את כל רפרטואר הפילאטיס לפי השקפת העולם של פולסטאר- עם התייחסות לרמות התנגדות שונות, לדימויים ולמגע מכוון. התרגול התבצע במעבדות כשהמשתתפות מתרגלות גם הדרכה וגם ביצוע של התרגילים.
התבוננו על הנשימה שלו וראינו מקומות שבהם יש הפעלת כוח לא מאוזנת והפחתה בתנועתיות בכלוב הצלעות ובית החזה. התחלנו תרגול בשכיבה על הגב שהיה בסדר ולא עורר כאב.. כשעבר לשכב על הבטן התעורר כאב מאוד חזק והוא לא הצליח להתגבר עליו ולמעה שם הסתיים הטיפול. העובדה ששכיבה על הבטן כל כך מחמירה את הכאבים מכוונת אותנו לחשוב שהגורם לכאבים הוא פחות מרכיב נשימתי שרירי אלא יותר מרכיב של הצרות בעמוד השדרה (שנמצאת כבר מספר שנים ברקע אך לא קיבלה דגש כגורם משמעותי בכאב). בעקרון ברגע שיש הצרות מומלץ להימנע מתנועות של פשיטה בעמוד השדרה. ברנט העלה את האפשרות שהנשימה החדשה שהוא אימץ גרמה לו לייצר תנועת פשיטה קטנה בעמוד השדרה בכל פעם שהוא שואף אויר וכך למעשה הוא מנציח את הכאב ולא מצליח להשתחרר ממנו.
ההמלצה אליו היתה להתחיל תרגול מתון עם הדגשת המרכיב של כפיפה בגו ולטפל במקביל בכאב גם באמצעות מרפאת כאב.
תודה !
