בתקופה האחרונה שכיחים במיוחד הניתוחים לקיצור קיבה אצל אנשים הסובלים מעודף משקל. מדובר בניתוח כירורגי המבוצע בעולם וגם בישראל לאותם אנשים הסובלים מהשמנה משמעותית והרופא המטפל ממליץ על דרך של ניתוח לפיתרון הבעיה. המעניין הנו שניתוחים אלה נעשים כיום גם אצל בני נוער הסובלים מהשמנת יתר..
כיום קיים קונצנזוס לפיו ניתוח לקיצור קיבה הוא הנו טיפול ארוך הטווח היעיל ביותר כרגע להשמנה מורבידית (השמנה חולנית). עם זאת, עוד לא הוכח האם כושר גופני, מאפיין חשוב שחסר בקרב חולים אלו, משתפר לאחר הניתוח. מחקר שנערך ב- , Ghent University בבלגיה בשנת 2009 בדק את ההשפעות של ניתוח לקיצור קיבה על הכושר הגופני ומטרתו הייתה גם לבדוק האם תכנית אימונים ל- 4 החודשים שלאחר הניתוח היא אפקטיבית.
אופן המחקר: 15 חולים בהשמנה מורבידית (BMI = 43.0) נבדקו לפני הניתוח ו- 4 חודשים אחריו. 8 מהם התמידו בתכנית אימון המשלבת כוח וסבולת אירובית (כגון: הליכה, רכיבה על אופניים וכדומה) והשאר לא עשו פעילות גופנית מוגדרת. לפני ואחרי הניתוח נמדדו מדדים אנתרופומטריים ובוצעה הערכה רחבה של הכושר הגופני (כוח, כושר אירובי וביצועים גופניים שונים).
התוצאות: איבוד המשקל הרב לאחר ניתוח לקיצור קיבה מביא לירידה בכוח הסטטי (מתייחס לכיווץ השריר ללא תנועה הנראית לעין) והדינאמי (כיווץ השריר תוך כדי תנועה) של השריר ולא הביא לשיפור בכושר האירובי. אימונים אינטנסיביים עשויים למנוע זאת ואף להגדיל את הכוח של רוב קבוצות השרירים בגוף האדם. לצד שיפור בכושר האירובי, הביצועים היומיומיים גם הם גדלו בצורה משמעותית. 2 הקבוצות הראו שיפור דומה בהרכב הגוף – ירידה במסת שומן ובמסת גוף רזה (מסת השריר).
חשוב לציין שגם לאחר ניתוחים מסוגים שונים ניתן להעלות חזרה במשקל ובוודאי באחוזי השומן התת-עורי. אי הקפדה על איכות המזון הנצרכת תוביל לשינוי במשקל הגוף ובד בבד לעלייה באחוזי השומן. ברם, אי ביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע יעלה את הסיכוי לשינוי בהרכב הגוף, הרעה של ההופעה החיצונית, ירידה בתפקוד הגופני ואף העלאת הסיכוי ללקות במחלות שכיחות. ידוע שכל תהליך של ירידה במשקל מומלץ מאוד שיתבצע במקביל עם תוכנית של אימון גופני וזאת על מנת להביא לירידה מתונה ככל שניתן של מסת השריר. לאחר ניתוחי הרזיה מסוגים שונים, לעיתים מדובר בירידה חדה במשקל תוך תקופת זמן קצרה יחסית (שבועות או לעיתים חודשים – כשמדובר בהשמנה מופרזת), לכן הפעילות הגופנית חשוב שתתבצע באופן קבוע.
ההמלצות לפעילות גופנית
לאחר ניתוחים מסוגים שונים (לאו דווקא ניתוחי הרזיה) יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי התאריך המומלץ להתחלת הפעילות הגופנית וסוגה בקווים כלליים (ניתן במקביל להתייעץ עם רופא ספורט). כמו כן, חשוב לקבל תוכנית אימונים מתאימה מאיש מקצוע הבקיא במקרים הללו. חשוב לציין שללא ביצוע פעילות גופנית ושמירה על תפריט תזונתי המוגבל קלורית צפויות בעיות בריאותיות, עלייה באחוזי השומן, שינוי לרעה בהופעה האסתטית, ירידה בתפקוד בכלל ושינוי במצבי רוח והשאלה אינה אם יתרחשו (אצל אותו אדם שעבר ניתוחי הרזיה שונים), אלא בעיקר, מתי?
חשוב להקפיד הן על פעילות אירובית, אך לא פחות חשוב – פעילות אנאירובית. באמצעותה ניתן יהיה להעלות את חילוף החומרים הבסיסי (BMR), לחזק שרירים ואף להעלות את מסתם (היפרטרופיה) ובד בבד לשפר באופן ממשי את ההופעה החיצונית.
ההדרגתיות באימון לאחר ניתוחי הרזיה חשובה במיוחד. ישנה לאחר ניתוחים אלה מוטיבציה עזה לשינוי אורח החיים שמתבטא בין השאר בביצוע על בסיס קבוע פעילות גופנית. חשוב לבצע בשבועות הראשונים 4-3 פעמים בשבוע פעילות גופנית קלה ובהדרגתיות לעלות את הזמן המוקדש לפעילות הגופנית ועצימותה וזאת על מנת שלא להעלות עומסים על מפרקי הגוף השונים ולהעלות אף את הסיכון לפציעה.
כאמור, אימון אירובי ואימון אנאירובי חשוב שיתבצעו על בסיס קבוע. בשבועות הראשונים ניתן לבצע פעילות אירובית קלה בדופק של 65%-60% מדופק מירבי (המוגדר כ- 220 פחות הגיל לגברים ו- 226 פחות הגיל לנשים) 15-10 דקות. מדי מספר אימונים ניתן להעלות את הזמן המוקצה בכל פעם ואת מספר הפעמים בשבוע. לא מומלץ להעלות במקביל גם את זמן הפעילות וגם את מספר הפעמים או את הדופק.
כשמדובר בפעילות אנאירובית כגון: אימוני משקולות, שיעורים הנערכים בסטודיו עם אביזרי עזר, פילאטיס מכשירים, תרגילים המתבצעים עם משקל גוף וכדומה, ניתן להמליץ על מינון של 3-2 פעמים בשבוע. חשובה במקרה זה תשומת הלב לתרגילים שונים היוצרים מתיחה באזור שעבר את הניתוח. ישנם תרגילים (כגון: פשיטת כתף בשכיבה עם משקולת יד או פולי תחתון, או פשיטת גו בשכיבה) שבהם יש מתיחה רבה של האזור הבטני ולכן אינם מומלצים בחודשי האימון הראשונים . כאמור, ההמלצה לביצוע תרגיל זה או אחר מומלץ שתיעשה על ידי איש מקצוע.
מספר החזרות בתרגילים השונים באימון ההתנגדות (האנאירובי) – 20-12 חזרות בכל סט. זמני המנוחה הנם 90-45 שניות בממוצע. בתרגילים השונים המשקל המורם נו בהתאם למספר החזרות, קרי בתרגיל המבוצע 15 חזרות המשקל המורם יהיה נמוך יותר מאשר ביצוע אותו תרגיל 12 חזרות. חשוב לא לבצע את התרגילים השונים עד להגעה של תשישות שרירית.
מסקנות: תכנית אימונים ב- 4 החודשים הראשונים לאחר ניתוח לקיצור קיבה היא יעילה ויש לקדמה, מאחר והכושר הגופני אינו מושפע רק מירידה במשקל. לשם כך יש לסגל תוכנית של אורח חיים בריא הכולל בין השאר תזונה נכונה ((תפריט המוגבל קלורית) וביצוע סדיר של פעילות גופנית.
אילולא כן גוברים הסיכויים שלמרות הניתוח לקיצור קיבה והירידה המהותית במשקל הן בריאותו של האדם לא תשתפר ויותר מזה – עוד עלולה להתרחש בעתיד הלא רחוק השמנה נוספת. אם כך, תוכנית אימונים הבנויה באופן מושכל חשובה עד מאוד על מנת לסגל חיים בריאים יותר, לשמר מסת גוף רזה, לשפר את ההופעה האסתטית והחשוב ביותר – להקטין הסיכוי להעלות במשקל עוד.
בהצלחה!
ד"ר איתי זיו:
לשעבר סגן מנהל קמפוס "שיאים" המועדון לספורט באוניברסיטת תל אביב, אס"א תל אביב ע.ר.
לשעבר מנהל תחום הקורסים למדריכי חדר כושר
מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה – "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים" שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר על כל היבטיהם והמיועד למתאמנים, למדריכים, לבעלי עניין ומודעות הספורט.
צור קסטל – M.S Sport & Exercise Science . לשעבר מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים', המודעון לספורט באוניברסיטת תל אביב, אס"א תל אביב ע.ר.
