רני, בן 45 הגיע אלינו לתכנית שיקום הלב לאחר אוטם שריר הלב (התקף לב) וצנתור דחוף שעבר בעקבותיו לפני כחודש. כאשר הגיע אליי (הפיזיולוגית במכון שיקום הלב) לבניית תכנית פעילות גופנית במסגרת תכנית שיקום הלב, רני שיתף אותי בתדהמתו מהאירוע שעבר מאחר ולדבריו לא היתה שום סיבה נראית לעין שדבר כזה יקרה לו ועוד בגיל כל כך צעיר. הוא מספר שהוא נהג להתאמן באופן קבוע בחדר כושר ואף ביצע אימוני ספינינג מספר פעמים בשבוע, אך שמאז האירוע אמרו לו שהספורט הוא זה שגרם לו להתקף לב והוא אינו מעז לבצע שום פעילות גופנית שהיא מעבר להליכה למשך 20 דק' בקצב איטי. הוא נשמע מתוסכל מכך שלפי מיטב הבנתו הוא לא יוכל לשוב לבצע את הפעילות הגופנית שאהב כל כך ובעצימויות שנהג לבצע.
בעודי מלקטת את כל הפרטים לגביו מהדוחות הרפואיים שכבר מילאו לפניי האחות והקרדיולוג של מכון שיקום הלב, תמונה קצת שונה נגלית בפניי. ראשית, לרני יש רקע משפחתי של מחלות לב. אמו אמנם עברה אירוע לב בגיל מבוגר יחסית, אך אביו עבר ניתוח מעקפים כבר בגיל 50 ואחותו גם היא לאחר צנתור. כאמור, למרכיב התורשתי יש משקל בגורמי הסיכון למחלות לב (כ- 20-30%) ואצלו הוא מבוסס היטב. בנוסף, רני מעשן "רק" כחצי קופסא ביום ולדבריו אין קשר בין העישון לאירוע לב שעבר וזאת על אף שהוא מעשן כבר מגיל 16 ובחשבון פשוט הוא עישן כבר מעל 100,000 סיגריות במהלך ה- 30 שנים האחרונות! בנוסף אני גם רואה כי לאחרונה התגלתה לרני מחלת הסוכרת (סוג 2) והוא התחיל טיפול תרופתי לאיזון הסוכר.
לאחר עיון בכל המסמכים הרפואיים, הבנת דרגת הסיכון שלו לאירוע לב, פענוח בדיקת המאמץ שלו מבחינת יכולת תפקודית וסיכון רפואי, אני בונה לו תכנית אימונים הדרגתית המתאימה לבחור בגילו בהתאם לכושרו הגופני והמותאמת למצבו הרפואי הנוכחי. אני מסבירה לו את הדגשים החשובים לפעילות הגופנית במכון ובבית לרבות את אלה הקשורים למחלת הסוכרת שלו כגון: כיצד להימנע מהיפוגליקמיה לאחר אימון, אילו פעילויות ובאיזה עצימויות מותר ומומלץ להתאמן, מתי ואיזה תרגילי כוח מומלץ לבצע וכד. רני אומר לי בסוף היום שהוא ממש שמח שהוא הגיע מאחר וסוף סוף הוא מבין מה קרה לו ושיש ביכולתו לשנות את אורח חיו.
רני סיים 3 חודשים של אימונים בתכנית שיקום הלב, במהלכם צוות רב מקצועי עקב אחר מצבו הרפואי. רני השתפר בכושר הגופני ואף התחיל לרוץ על המסוע ולהעלות דרגות קושי בהדרגה עד להגעה לעצימויות הדומות לאלה שביצע לפני האירוע שעבר. הביטחון העצמי שלו חזר והחרדות והחששות שהיו נעלמו עם הזמן. מי שהיה לצידו בכל אימון הם המאמנים שהנחו אותו וסייעו לו להתקדם תוך שמירה על בטיחותו ופיקוח על המדדים השונים (דופק, לחץ דם, תחושה גופנית וכד'). האחות ואני עקבנו אחר התקדמותו ומצבו הרפואי (כל אחת בתחום התמחותה). רני נוכח לראות כיצד רמות הסוכר בדם שלו יורדות לאחר כל אימון והסברנו לו את התהליך הפיזיולוגי ארוך הטווח שיסייע לו לשמור על רמות סוכר מאוזנות בעקבות האימונים ושימנע את הסיבוכים של המחלה.
מאחר ומצבו הרפואי והנפשי של רני השתפרו במהלך התכנית וההגעה למכון שיקום הלב פעמיים בשבוע באמצע יום עבודה היוותה עבורו בעיה, החלטנו יחד כי רני צריך לחזור להתאמן בקהילה. הוא הביע בפניי את החשש כי על אף שמרגיש מצוין באימונים, עדיין אינו מרגיש בטוח להתאמן לבדו בחדר כושר ושהוא היה שמח למצוא מאמן בחדר כושר או מאמן אישי עם ידע מקצועי בתחום שילווה אותו במהלך החודשים הקרובים. הוא ציין בפניי שרוב המאמנים שהוא הכיר בעבר אינם בקיאים במחלות לב ובמחלת הסוכרת ושהוא חושש שלא יקבל את ההנחיות הנכונות ותשומת הלב להן הוא עדיין זקוק. מיד התקשרתי לאחת המאמנות שעברה את קורס ההכשרה לשיקום ומניעת מחלות לב ב"שיאים" וחיברתי ביניהם. הפניתי את רני אל המאמנת עם אישור רפואי ממנהל שיקום הלב ודו"ח סיכום הכולל את ההיסטוריה הרפואית של רני, הפעילות הגופנית שאותה ביצע במהלך השיקום והמלצות להמשך. רני מתאמן איתה מזה מספר חודשים והוא מאוד מרוצה מהעובדה שיש לו מאמנת שמכירה ומבינה היטב את מחלותיו ומסייעת לו להתקדם בבטיחות.
ישנם מתאמנים רבים כמו רני שעברו אירוע לב או שיש להם גורמי סיכון למחלות לב והם חוששים לחזור להתאמן לבדם לאחר סיום תכנית שיקום לב. ישנם גם כאלה שמלכתחילה לא מגיעים למכוני שיקום לב (מסיבות שונות) ואין להם שום דרך לקבל הכוונה לגבי פעילות גופנית המתאימה למצבם הבריאותי. לצערי, רובם אינם מבצעים פעילות גופנית כלל או שמבצעים פעילות גופנית תוך שהם מסכנים את עצמם. לכן, אני פונה אליכם, מאמנים בקהילה, מאמנים בחדרי כושר/אישיים, מנהלים של מועדוני כושר וכד' וממליצה לכם להגיע לקורס מיוחד שיכשיר אתכם (או את העובדים שלכם) לעבוד עם אוכלוסייה גדולה זו של חולי לב ו/או אלה עם גורמי סיכון למחלות לב. בקורס מקבלים ידע לגבי מחלת הלב על רבדיה, גורמי הסיכון השונים, השפעת המחלות על התפקוד הגופני, כיצד פעילות גופנית משפיעה על מחלות אלה ואיך לאמן אוכלוסייה זו לדוגמא: מה מותר ומה אסור לבצע עם יתר לחץ דם? האם מותר לרוץ אחרי התקף לב? אילו תרגילים מתאימים לאדם אחר ניתוח מעקפים או השתלת קוצב? איך משפרים את התפקוד של אדם הסובל מאי-ספיקת לב?
מעל 10,000 איש עוברים אירוע לב בשנה ולכ- 75% מהאוכלוסייה יש לפחות שני גורמי סיכון למחלות לב (כולל סוכרת, לחץ דם, כולסטרול גבוה, השמנת יתר ועישון) מעל גיל 50. פעילות גופנית היא התרופה היחידה שמשפיעה לטובה על כל גורמי הסיכון וכל האנשים האלה צריכים מאמנים ובעלי מקצוע שיוכלו לסייע להם להתאמן באופן נכון ובבטחה, על מנת להביא לשיפור בגורמי הסיכון ולמנוע את מחלת הלב שלהם. לכם, המאמנים (או מעסיקים של מאמנים) הידע המקצועי יהווה יתרון גדול בעבודה מול קהל רחב יותר בעוד שהרווח הגדול ביותר יהיה לאוכלוסייה זו שתזכה למענה על ידי מאמנים מומחים שעברו הכשרה על ידי אנשי מקצוע מן השורה הראשונה בארץ בתחום.
אולי יעניין אותך–
