שיפור הכושר האירובי, זירוז תהליך ירידה במשקל, העלאת קצב חילוף החומרים הבסיסי (BMR) שיפור המצב בריאותי, העלאת הויטאליות (חיוניות) היומיומית, כל אלה מהווים רק רשימה חלקית מביצוע של יתרונות הנובעים מביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע, לרבות רכיבה באופני סטודיו.
בשנים האחרונות רכיבה באופני סטודיו אינם רק טרנד, אלא מהווים פעילות מרכזית ומשמעותית במועדוני כושר רבים ברחבי ישראל ומתאמנים בה אוכלוסיות מגוונות בכל מעגלי החיים, לרבות ילדים ומתבגרים.
קצב הלב בעת שיעור רכיבת סטודיו נע בממוצע בין 60%-100% מהמירבי (המוגדר לפי 220 פחות הגיל לגברים ו226 פחות הגיל לנשים). נוסחה זו הינה בסיסית וקיימות נוסחאות אחרות מדויקות יותר לשם הערכת דופק המטרה באימון.
למותר לציין שכשמדובר באימון רכיבת סטודיו הנערך בדופק שנע בטווח 80%-100% מהמרבי, מומלץ לייעד אותו למתאמנים מתקדמים במיוחד.
אימוני רכיבת סטודיו נמשכים שעה והמתאמנים בשיעורים אלה הטרוגניים מבחינת הגילאים, רמת הכושר הגופני ועוד. מדובר באימון עצים הנמשך בדרך כלל 60 דקות ומלווה עם מדריך הקובע את הקצב ופרוטוקול האימון. במועדוני כושר רבים נערכים שיעורי רכיבת סטודיו על בסיס קבוע ובהם לוקחים חלק לעיתים גם ילדים ומתבגרים. כשהאימון עצים במיוחד, יש לבדוק האם הוא מתאים לילדים ומתבגרים.
הבה נבדוק.
האם אימוני רכיבת סטודיו הנערכים על בסיס קבוע מתאימים לילדים ומתבגרים?
בשנים האחרונות חלה עלייה מהותית במספר העוסקים בפעילות גופנית מכול הסוגים בכלל ואצל ילדים ומתבגרים – בפרט. ניתן כיום להציע לצעירים מגוון סוגים של אימונים וענפי ספורט הן במועדוני כושר, קבוצות ספורט, או אף אימונים הנעשים במתקני כושר הפזורים בפארקים. ברם, המודעות לאימונים אירוביים או אנאירוביים ממושכים עלתה וכיום ניתן להבחין בבני נוער וילדים מבצעים תחרויות לא קלות כלל ועיקר כמו טריאתלון או מרתון וכאמור, גם משתתפים על בסיס קבוע בשיעורי רכיבת סטודיו.
הילד אינו מבוגר קטן ויש לזכור שקיימים הבדלים רבים ביניהם. בטבלה שלפניך מובאים ההבדלים המהותיים בין ילד למבוגר:
התחום | התכונה | השוואה (ביחס למבוגרים) | |
אנטומיה | המסה השרירית (ב- % ממסת הגוף) | בנים: קטנה יותר – משום שטרם החלה ההתפתחות השרירית של גיל ההתבגרות ('שומן הילדות' עדיין מהווה בדרך כלל אחוז ניכר מהרכב הגוף).בנות: דומה או גדולה יותר – טרם החלה ההתפתחות המינית של גיל ההתבגרות, המעלה את אחוז השומן | |
הרכב השריר (סוגי היחידות המוטוריות) | זהה – בחלוקה שבין יחידות איטיות למהירותשונה – בהתמיינות הפנימית של היחידות המהירות, שטרם הושלמה | ||
צפיפות העצם וחוזקה | נמוכים יותר | ||
גמישות | גבוהה יותר | ||
יכולת אירובית | צריכת חמצן מרבית (צח"מ) | מוחלטת (ליטר /דקה) | נמוכה יותר – עקב הגודל הפיסי הקטן יותר |
סגולית (יחסית למשקל הגוף) | דומה או גבוהה יותר – כושר אירובי בסיסי טוב, חלקית לפחות, משום שהרמה האופיינית, גבוהה יחסית, של פעילות גופנית שגרתית אצל ילדים. בבנות: גם עקב מסת השומן הנמוכה יחסית לפני גיל ההתבגרות (ראו לעיל) | ||
סבולת אירובית | סף אנאירובי (ב-% מהצח"מ) | גבוה יותר עקב היכולת האירובית הטובה, מצד אחד, ואי בשלותה של היכולת האנאירובית, מצד שני | |
כושר התמדה במאמץ | דומה – מבחינה פיסיולוגית (בגלל הסף האנאירובי הגבוה, מצד אחד והיעילות המכנית הנמוכה, מצד שנינמוך – מבחינה פסיכולוגית | ||
קצב לב במנוחה | גבוה יותר ככל שהילד צעיר יותר | ||
קצב לב מרבי | גבוה יותר (בקירוב: 220 פחות הגיל) | ||
קצב לב במאמץ תת-מרבי | גבוה יותר כאשר מבוצעת פעילות בהספק תת-מרבי דומה לזה של המבוגר | ||
יעילות מכנית (צריכת חמצן יחסית להספק המכני המופק) | נמוכה – בייחוד בפעילויות של נשיאת משקל הגוף. כנראה בעיקר עקב יעילות תנועתית (מוטורית) נמוכה- בהליכה, ריצה: נמוכה במידה ניכרת- ברכיבת אופניים, חתירה: דומה או נמוכה מעט | ||
נפח הפעימה ותפוקת הלב | נמוכים בערכים מוחלטיםדומים בערכים סגוליים (יחסיים) ומבחינת התאמתם לדרישות הגוף |
התחום | התכונה | השוואה (ביחס למבוגרים) | |
יכולת אנאירובית | הספק אנאירובי מרבי | קצר (עד 15 שניות) | נמוך יותר – גם יחסית למשקל הגוף או לשטח החתך של השריר |
מתמשך (150-15 שניות) | נמוך יותר – גם יחסית למשקל הגוף או לשטח החתך של השריר | ||
רמת השיא של חומצת חלב | נמוכה יותר בשריר ועקב כך גם בדם | ||
התאוששות ממאמץ | מהירה יותר: א. מאחר שההספקים המכניים המופקים קטנים יותר (ביחס למשקל הגוף)ב. ריכוז חומצת החלב נמוך יותר בעקבות המאמץ | ||
מאגרי אנרגיה | קטנים יותר בעיקר במאגר הגליקוגן יחסית למסת הגוף או השרירים | ||
תגובה לאימון | נמוכה או בנונית | ||
כוח | כוח מרבי (סטטי) | מוחלט (ק"ג-כוח) | נמוך יותר – עקב מידות הגוף הקטנות |
סגולי (יחסי למשקל הגוף) | בנים: נמוך יותר בגלל המסה השרירית הקטנה יותרבנות: דומה או גבוה יותר (טרם ההתבגרות והעלייה ב-% השומן) | ||
יחסי לשטח החתך של השריר | דומה | ||
גיוס יחידות מוטוריות | דומה (לפחות בשלבים המאוחרים שלפני גיל ההתבגרות וללא אימוני כוח) | ||
כוח מתפרץ, סטטי ודינאמי | נמוך יותר | ||
כוח מהיר | נמוך יותר | ||
תגובה לאימון | דומה – באחוזי השיפור בכוח (באימונים מותאמים ומבוקרים היטב)פחותה – מבחינת הגידול במסה השרירית (עיקר השיפור בכוח השריר נובע מגידול בשיפור הקואורדינציה התוך שרירית והקואורדינציה הבין שרירית | ||
תפקוד עצבי | מהירות (תגובה, תנועה) | מהירות תגובה | נמוכה יותר |
מהירות תנועה | נמוכה יותר | ||
קואורדינציה | דומה (פחות טובה בגילאים הצעירים יותר – בהתאם לשלב ההתפתחותי של מערכת העצבים) | ||
גיוס יחידות מוטוריות | דומה אך ככל הנראה משתנה בעקבות אימוני הכוח | ||
תגובה לאימון | דומה או טובה יותר (כאשר האימונים ותוכנם תואמים את השלבים ההתפתחותיים של מערכת העצבים) | ||
תפקודים מנטליים | הערכת מאמץ | פחות עקבית – במאמצים בנונייםדומה – במאמצים קיצוניים | |
ריכוז והתמדה | אצל ילדים – נמוכים יותר ועקביים פחות | ||
הערכת יכולת | נמוכה יותר |
מתוך: דותן רפי, ברקת פלק, (1997), הילד מול המבוגר – השוואות אנטומיות, פיזיולוגיות, מוטוריות ומנטליות בין ילדים עד גיל ההתבגרות לבין מבוגרים, הוצאת היחידה לטיפוח ספורטאים מצטיינים, מכון וינגייט.
על פי הטבלה ניתן לראות שישנם הבדלים מהותיים בין הילד למבוגר הן בהיבט האירובי והן בהיבט האנאירובי.
המלצות הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט ה-ACSM לגבי פעילות אירובית לילדים ומתבגרים הן:
למרות שילדים פעילים בדרך כלל, הם נוטים לעסוק בפעילות עצימה וקצרה. לכן, יש לעודד אותם להשתתף בפעילות אירובית לאורך זמן המשלבת קבוצות שרירים גדולות כמו ריצה, שחיה ורכיבה על אופניים.
על הפעילות האירובית להתחשב בבגרות הילד או הנער, מצבם הרפואי וניסיונם בפעילות דומה.
ללא קשר לגיל, על הפעילות להתחיל בעצימות נמוכה ולזמן קצר ולהעלות בהדרגתיות את קצב וזמן הפעילות.
עקב הקושי לנטר את הדופק בילדים, מומלץ להשתמש בסולם הערכת המאמצים כדוגמת סולם בורג.
על הפעילות האירובית להיות מגוונת ומעניינת על מנת שלא לגרום לשעמום ולפרישה מוקדמת מפעילות זו.
לדוגמא, שילוב משחקי תופסת, משחק דגלים וכו'.
המשתנה | ילדים מתחילים ופעילות לשם בריאות | ילדים ברמת כושר בינונית | ילדים המתחרים בתחרויות ספורט |
תדירות | 3 פעמים בשבוע | 3- 5 פעמים בשבוע | 5 – 6 פעמים בשבוע |
עצימות | 50-60% מדופק מרבי | 60-75% מדופק מרבי | 65-90% מדופק מרבי |
זמן האימון | 30 דק' בזמן מצטבר | 40-60 דק' בזמן מצטבר | 60-120 דק' בזמן מצטבר |
סוג האימון | הליכה, ריצה קלה, משחקים, ופעילויות עם ציוד הדורש הפעלה פשוטה וקלה | ריצה קלה-מהירה למרחקים קצרים. משחקי כושר, ליגות בית כיתתיות | תכניות אימון, ריצה ותחרויות ליגה בקהילה |
העמסה | לא הכרחית | עלייה בקצב או קיצור זמן המנוחה | תלויה בתכנית האימון. ניתן להעמיס יותר ב2-3 אימונים בשבוע |
התקדמות | הילד למד את הפעילות והתנועות. אין חשיבות להתקדמות בכושר הגופני | הכנת תכנית פעילות מסודרת הכוללת העמסה בצורות שונות | העלאה במרחק הפעילות, כמות הסטים והחזרות |
בהשלכת הפעילות לגבי רכיבת סטודיו, ניתן לומר שהפעילות מומלצת אך כאשר היא מתבצעת בקבוצות בעלות רמות יכולת דומה. כלומר, לילדים מתחילים וברמת כושר נמוכה, ניתן לבצע שיעור חווייתי והתנסותי על אופני רכיבת סטודיו. ילדים ומתבגרים המצויים בכושר גבוה יותר ומעוניינים לשפר את יכולתם האירובית, ניתן להשתלב בקבוצת מבוגרים אך יש להקפיד להתאמן על פי ההרגשה ולהימנע מתחושה של עייפות קשה וסחרחורות ולבצע אימון קצר יותר בהשוואה למבוגרים. מומלץ אף שאדם מבוגר ישגיח על אימון הילד או הנער המתבגר על מנת לכוון מבחינת עצימות האימון, זמן ותדירות ההשתתפות באימונים. חשוב לציין שכשמדובר בילדים ומתבגרים לתזונה חשיבות מכרעת בגדילה ובהתפתחות בכלל ובעת שעוסקים בפעילות גופנית מאומצת – בפרט.
תזונה לא מאוזנת ומושכלת עלולה לגרום לבעיות גדילה ובעיות בריאותיות רבות בעתיד ובמעגלי החיים השונים. לפיכך, בטרם ממליצים לילדים ולמתבגרים על השתתפות באימוני רכיבת סטודיו ממושכים ועצימים חשוב להביא בחשבון את האמור לעיל ולבנות תוכנית אימונים מושכלת המשולבת בתפריט תזונתי מתאים על מנת למקסם את היכולות הגופניות מחד, ולהשפיע באופן חיובי במיוחד על הגדילה ועל פרמטרים רבים נוספים – מאידך.
ד"ר איתי זיו:
לשעבר סגן מנהל קמפוס "שיאים" המועדון לספורט באוניברסיטת תל אביב, אס"א תל אביב ע.ר.
לשעבר מנהל תחום הקורסים למדריכי חדר כושר ומרכז קורסים רבים אחרים.
מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה – "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים" שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר על כל היבטיהם והמיועד למתאמנים, למדריכים, לבעלי עניין ומודעות הספורט.
הוציא לאור עם ד"ר דרור שגיא את הספר – "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח". ספר העוסק בתחום אורח חיים בכלל והשמנה – בפרט לכל סוגי האוכלוסייה.
צור קסטל – M.S Sport & Exercise Science . לשעבר מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים', המועדון לספורט באוניברסיטת תל אביב, אס"א תל אביב ע.ר