יעל זיו

החודש נחגג יום היוגה הבינלאומי. הארוע קרם עור וגידים בעקבות יוזמתם של מורים הודים אשר הרגישו כי יש להביא את היוגה לדלתו של כל אחד על מנת לשחרר את העולם מהסבל. ארגון האו"ם אימץ את היוזמה והכריז על יום היוגה

הקשר בין היוגה והפסיכולוגיה, ובפרט בין היוגה-סוטרות של פטנג'לי לבין הפסיכלוגיה, הוא נושא לו מוקדשת תשומת לב רבה בשנים האחרונות. כיום מתפתחת מגמה המשלבת טיפול פסיכולוגי עם טכניקות יוגיות. במאמר זה אדון בהיבטים הפסיכולוגיים הטמונים בתרגול היוגי עצמו. בשנים הראשונות

לקראת השנה החדשה נהוג להחליט החלטות ולהבטיח לעצמינו הבטחות הנוגעות לשיפור איכות חיינו. על פי רב אנו נתונים בתוך מירוץ יומיומי, להספיק ולבצע את המטלות והמחוייבויות היומיומיות ואיננו עוצרים לקחת את הזמן לטפל בעצמינו. המלצתי, בפיתחה של השנה החדשה, היא

מחקר חדש: לתרגול יוגה השפעה נוגדת דיכאון וחרדה מחקר חדש מאשר את תחושות הרווחה הנפשית המוכרות היטב למתרגלי היוגה.החוקרים מצאו שהשפעת התרגול על המוח דומה לזו שמיועדות לחולל תרופות מודרניות נוגדות דיכאון וחרדהרבים מבין מתרגלי היוגה מודעים היטב להשפעת התרגול

תנוחת ברכת השמש בתרבויות רבות האור מסמל מודעות והארה. המקור הראשון של האור היא השמש כמובן ובמסורת ההודית סגדו לה. השמש, סוריה, נחשבה ללב הפיזי והרוחני של עולמנו, נשמתו של היקום. אור השמש נתפסה כמסמלת את כח האבחנה והחכמה ואילו

במקורה, יוגה היא תרגול של התבוננות ומיקוד מדיטטיבי, הדורש משמעת עצמית כבירה. מטרתה הראשונית של היוגה היתה לרפא את מכאובי החיים ולחסן את המתרגל מפני הסבל הכרוך בקיום האנושי. המתרגל היה חי חיי פרישות מהעולם, או לפחות מההשתוקקות למה שקיים