כדורעף חופים, כדורגל חופים, כדורשת חופים ועוד, מהווים רק רשימה חלקית של ענפי הספורט שנערכים בחוף הים והפופולאריות שלהם עלתה במיוחד בשנים האחרונות.
האם פעילות ספורטיבית המתבצעת בחול ים שונה מבחינה פיזיולוגית מפעילות המתבצעת באולם ספורט או משטח קשיח אחר?
נבדוק,
אימונים הנערכים בחוף הים מצריכים יכולות גופניות ייחודיות והתאמה פיזיולוגית לתנאי השטח, האקלים ועוד. לפיכך, ספורטאי מצטיין בכדורגל במגרש גדול (בו משחקים 11 שחקנים) לא בהכרח יצטיין בכדורגל חופים, ולהיפך.
המאפיינים העיקריים של אימונים הנערכים בחול הים הנם בעיקר:
הוצאה קלורית – ריצה ותנועה בחול מצריכות שימוש רב יותר בקלוריות. הסיבה לכך הינה דרגת הקושי בה מתבצעת הפעילות בחול הים, אזי התנועתיות קשה יותר בשל מספר השרירים (הרב יותר) המעורבים, עצימות הפעילות המתבצעת בחול הרך (קשה יותר) ועוד.
בהשוואה בין פעילות אירובית בחול ים רך לעומת משטח קשה (כמו אספלט לדוגמא) ההוצאה הקלורית עשויה להיות גבוהה יותר בכ-30%.
חיזוק השרירים המייצבים – בעת ביצוע אימונים מסוגים שונים. בחול הים השרירים המייצבים נדרשים לפעול באופן משמעותי יותר לעומת האימונים המתבצעים במשטחים קשים. הדריכה בחול הים העמוק אינה אחידה ומצריכה שינוי במנח כף הרגל והגוף על בסיס קבוע.
-מערכת פרופריוספציה* – בעת ביצוע אימונים על משטחים שונים בכלל ועל משטחים לא יציבים – בפרט, החיישנים הפרופריוספטיים (ראה הסבר מטה) נדרשים לפעול באופן משמעותי במיוחד). הדבר חיובי במיוחד ותורם בהמשך להסתגלות טובה יותר משל מפרקי הגפיים התחתונות למשטחים לא יציבים. למותר לציין שבשנים האחרונות המודעות לשיפור תפקוד מערכת הפרפריוספציה עלתה באופן ממשי והדבר נעשה במקרים רבים כחלק מתוכנית אימונים כוללת אצל ספורטאים בכל הרמות ואף אצל מתאמנים ואוכלוסיה רגילה שמעוניינת לשפר את יכולתה הגופני. בנוסף, ממחקרים עולה ששיפור תפקוד מערכת הפרופריוספציה הפחיתו את מספר הפציעות במפרק הקרסול, ברך ומפרקים אחרים.
- פרופריוספציה (Proprioception) – מושג המתייחס לקליטה העצבית של גירויים מרקמות שונות כגון: שרירים, גידים, רצועות ועוד. שיפור בתפקודה של המערכת הפרופריוספטית יתרום לייעול בתנועה ובקואורדינציה העצבית-שרירית. לדוגמה: ביצוע תרגילים המצריכים שיווי משקל, תנועה פונקציונלית, עמידה על משטחים לא יציבים ועוד. הדבר חשוב לכל סוגי האוכלוסייה ובמיוחד לספורטאים בתחומי ספורט מסוימים, למבוגרים כדי לשפר את התנועה היום-יומית ולמנוע נפילות, לתהליכי שיקום לאחר פציעה ולילדים לשם שיפור היציבה. הגנה מפני השמש – ענפי ספורט שונים המתבצעים בחול הים מצריכים היערכות מבחינת ההגנה על העור מפני השמש. נמצא, למשל, שרצי מרתון הנם בסיכון גבוה ללקות במלנומה (סרטן עור) בשל אימונים ממושכים בשמש. ברם, ספורטאים המתאמנים על בסיס קבוע בחוף הים חשופים לבעיה דומה וחשובה תשומת הלב לכך.
הסיכון להתייבשות ומכת שמש – אימונים המתבצעים במשך היום תחת השמש מצריכים היערכות מספקת מבחינת שתיית נוזלים על מנת שהספורטאי לא יסבול מהתייבשות. בענפי ספורט בהם המשחק עשוי להמשך שעות (לדוגמה: כדורשת חופים או כדורעף חופים) הדבר בעייתי במיוחד בענפי ספורט בהם המשחק מוגבל בזמן (כמו בכדורגל חופים) הבעיה פחותה.
הדופק בעת הפעילות – אימונים בחול הים כרוכים בעליה רבה של הדופק וזאת בשל המשטח הרך שמצריך שימוש מהותי יותר במערכת שלד-שריר. אי לכך, סביר להניח שבהשוואה בין כדורעף המשוחק באולם על משטח פרקט לבין כדורעף חופים הדופק יהיה גבוה יותר במקרה השני.
ביצוע הפעילות ללא נעליים (יחפים) – בכל ענפי הספורט המתבצעים בחוף הים הפעילות מתבצעת ללא נעליים (ברגליים יחפות) הגורמת מחד, לשיפור תפקוד מערכת הפרופריוספציה, אך מאידך במידה והספורטאי סובל מליקויים בכף הרגל ביצוע הפעילות ללא נעלים מתאימות (ואולי אף מדרסים) עשויה עוד להחמיר המצב הקיים ולעיתים להעלת הסיכוי לפציעה.
השפעה על הראייה – ענפי ספורט המשוחקים בחוף הים מצריכים היערכות מיוחדת מבחינת משקפי שמש. הגנה לקויה ולא מספקת על העיניים עלולה בהחלט לגרום נזק לראיה.
אופן היציאה לניתור – בספורט חופים היציאה לניתור מתבצעת באופן שונה לעומת משטח קשה. אם במשטח קשה הספורטאי מגלגל את כף הרגל מהעקב אל האצבעות כדי לבצע ניתור, בספורט חופים יש קושי לבצע גלגול של כף הרגל ולכן על מנת לבצע הנחתה בכדורעף או נגיחה בכדורגל כף הרגל שוקעת קדימה אל תוך החול עד לבלימה ואז מתבצעת יציאה בכוח מתפרץ כלפי מעלה. הדבר מצריך פעילות מאומצת יותר של שרירי הסובך(Soleus ,Gastrocnemus) ועבודה אקסצנטרית של שרירי הרגליים.
מהירות שינוי הכיוון בעת המשחק – במשטחים רבים התנועתיות ומהירות היציאה מהמקום איטיות יותר לעומת משטחים קשים, לפיכך שינוי כיוון בחול הים העמוק לשחקני כדורעף יתבצע בקצב איטי יותר לעומת שחקני כדורעף חופים.
מהירות הריצה במגרש – במשטחים רכים כמו חול ים מהירות הריצה נמוכה יותר לעומת משטחים קשים, אי לכך מהירות התנועה במגרש בקטרגל חופים תהיה נמוכה לעומת קטרגל אולמות.
היארעות פציעות במפרקי הגפה התחתונה – מכיוון שהפעילות הגופנית בחול ים בקרקע לא יציבה משפיע על יציבות המבנים השונים במפרקי הגפה התחתונה, הסיכוי לנקוע את הקרסול, למתוח את אחת מרצועות הברך וכדומה עולה באופן משמעותי לעומת משחק באולם או במשטח קשיח אחר.
ההשפעה על הסחוס הפרקי – הסחוס הפרקי עלול להיפגע באופן משמעותי יותר דווקא על משטח קשיח ופחות בפעילות המתבצעת על חול ים וזאת בשל האימפקט (מגע כף הרגל בקרקע) הגבוה יותר.
מעורבות המייצבים הדינמיים (גידים ושרירים) בפעילות – על משטח קשיח הם לא מספקים יציבות מספיק טובה לעומת אימונים ופעילות גופנית על משטח רך. לפיכך, בטרם משחקים למשך זמן על משטחים רכים חשוב במיוחד להתכונן באופן מושכל לפעילות זו. אילולא כן, עולה החשש למתיחה ובעיות מסוגים שונים של המייצבים הדינמיים.
לסיכום, ההבדלים בין ענפי ספורט חופים לבין ענפי ספורט זהים הנערכים באולמות רבים במיוחד בהיבטים רבים. בטרם מבצעים פעילות גופנית ממושכת בחופים חשובה ההסתגלות לתנאים הפיזיים, לסוג המשטח וכדומה על מנת שהשכר כתוצאה מביצוע פעילות גופנית על בסיס קבוע לא ייצא בהפסד.
בהצלחה!
ד"ר איתי זיו
לשעבר סגן מנהל קמפוס "שיאים".
לשעבר מנהל תחום הקורסים למדריכי חדר כושר ומרכז קורסים רבים אחרים.
מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה – "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים" שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר על כל היבטיהם והמיועד למתאמנים, למדריכים, לבעלי עניין ומודעות הספורט.
הוציא לאור עם ד"ר דרור שגיא את הספר – "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח". ספר העוסק בתחום אורח חיים בכלל והשמנה – בפרט לכל סוגי האוכלוסייה.
