חיפוש

בלוג

האם כל אדם שמן צריך לרדת במשקל?

האם כל אדם שמן צריך לרדת במשקל?
18 ביוני 2019 על ידיMeital

האם כל בעל משקל עודף חייב להפחית במשקל? האם אדם בעל עודף משקל הוא גם בעל עודף בשומן? ומהי השמנת יתר? האם כבד המשקל הנו בדרגת סיכון בריאותי גבוה יותר לעומת אדם רזה? האם היסטריית הדיאטות בה נתונה האוכלוסייה הרחבה (כולל אלה העוסקים בפעילות גופנית) ומקיפה צעירים ומבוגרים ספורטאים מוצדקת?

התשובה לכל השאלות הללו: לא בהכרח!

קיים בלבול לגבי המושגים משקל עודף, עודף שומן והשמנת יתר ותרומתם לבעיות בריאותיות. ברוב המקרים כשאדם מוגדר כבעל משקל עודף הכוונה היא לאדם בעל יתר בשומן גם אם לא נמדדו אחוזי השומן בגופו.

יתר השומן בגוף נוצר בדרך כלל עקב מצב כרוני של הכנסה קלורית (אכילה) גבוהה בהשוואה להוצאה הקלורית, אולם גורמים נוספים "תורמים" להצטברות השומן כגון גורמים גנטיים, סביבתיים, חברתיים, פיזיולוגיים, מבנה טיפוס האדם והמוצא. השמנת יתר לעומת זאת, מתייחסת לקיצוניות של עודף בשומן וכוללת פגיעה בהיבט הבריאותי עם תסמינים כגון: חוסר סבילות לגלוקוז, תנגודת לאינסולין, סוכרת מסוג 2, יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם, עלייה בשומן התוך ביטני ועלייה בסיכוי לחלות במחלות לב וסרטן. אולם, לא כל בעלי המשקל העודף סובלים מתסמינים אלה וחלקם אף מסוגל להתאמן ברמה גבוהה. חשוב להבין, שבתהליך ההזדקנות קיימת ירידה של כ- 15% במסת השריר בין גילאי 20 עד 70, תוך עלייה בנטייה לצבור שומן תוך ביטני.

בעזרת פעילות גופנית קבועה ניתן להאט באופן משמעותי תופעות אלו, אך גם אדם בן 50 המתאמן באופן קבוע ואפילו אם העלה את משך הפעילות, צפוי לעלות בכ- 4 ק"ג לעומת משקלו בגיל 20. הסיבה קשורה להאטה בבניית מסת שריר עקב הירידה בכמות הורמון הטסטוסטרון והורמון הגדילה עם העלייה בגיל.

עודף המשקל שונה מאדם לאדם. אצל האחד מדובר ב- 5 ק"ג ואילו אצל האחר – 30 ק"ג ויותר. מעניינת העובדה שלמרות עודף המשקל חשוב לדעת מהו המצב הבריאותי הכולל ואורח החיים של כל אדם.

מכיוון שישנם מצבים לא מעטים בהם האדם סובל מעודף משקל קל יחסית 10-5 ק"ג ואחוזי שומן שהנם מעל הממוצע המומלץ לגילו ומינו, אך הנו בריא לחלוטין. ערכי הסוכר והכולסטרול בדמו תקינים לחלוטין, אין היסטוריה של מחלות שכיחות במשפחה, הוא עוסק בפעילות גופנית בקביעות וסך הכול ניתן לכנותו "אדם בריא" וזאת למרות שהנו סובל מעודף משקל. נקודה זו חשובה במיוחד מכיוון שישנם לא מעט מקרים בהם גברים ונשים עושים מאמצים כבירים להפחית במשקל מספר קילוגרמים במשקל, משלמים סכומי כסף לא מבוטלים לאנשי מקצוע, לרכישת גלולות הרזיה שונות, לקניית מאכלים שלכאורה מזרזים את חילוף החומרים, למכוני הרזיה שמבטיחים תוצאות מהירות ללא ביצוע פעילות גופנית וללא כל קושי, אך הסטטיסטיקה במקרה של ירידה במשקל הנה שמרבית המרזים יחזרו תוך 5 שנים למשקלם הראשוני.

אז אולי עדיף להישאר באותו משקל ולשמור על אורח חיים בריא?

חשוב לציין שבתהליך של ירידה במשקל חלה גם ירידה במסת הגוף הרזה (מסת שריר) והיא משמעותית במיוחד כשהאדם לא עוסק בפעילות גופנית (אנאירובית בעיקר) במהלך ביצוע הדיאטה. אם כך דיאטות חוזרות ונשנות עשויות בהחלט לגרום לעלייה של אחוזי שומן (ולמעשה – השמנה) בשל הירידה והעלייה במשקל הנעשית על בסיס קבוע במעגלי החיים.

הפיתרון כאמור נעוץ בשינוי התפיסה של כבדי המשקל באוכלוסייה כך שבמידה ועודף המשקל אינו רב יחסית, המצב הבריאותי תקין ומוכח על ידי: בדיקות דם, הרכב הגוף (אחוז השומן – מסת גוף רזה), בדיקת לב במאמץ וכדומה, הרי שייתכן שניתן להמליץ לאדם לשמור על משקלו לאורך השנים ולנסות להגביר את מספר השעות השבועיות שהוא מקדיש לפעילות גופנית במהלך השבוע ולהקפיד על צריכת רכיבי מזון איכותיים יותר. במקרה זה יחול שיפור בדרגת הכושר הגופני, ההוצאה הקלורית תגבר וגם אם לא תחול ירידה במשקל ישתפר מצב בריאותו של המתאמן.

נוסיף ונאמר שכיום ניתן להבחין במתאמנים כבדי משקל שהנם אף מדריכי מחול אירובי, ספינינג, או מתאמנים בחדר הכושר על בסיס קבוע, ואף משתתפים בתחרויות טריאתלון או מרתון. איך הדבר מתרחש? מדוע משמינים למרות העיסוק המוגבר בפעילות גופנית?

פעילות גופנית לא תגרום לירידה במשקל הגוף ובאחוזי השומן אלא אם כן היא מלווה בתפריט המאופיין בהגבלה קלורית המותאם אישית לאדם באופן ספציפי בכלל ובפרט אם הנו עוסק בפעילות גופנית. במקרה זה חשוב להקפיד שההוצאה הקלורית לא תהיה קטנה יותר מההכנסה הקלורית מכיוון שבמקרה זה מובטחת השמנה. במידה ומספר הקלוריות המוכנסות אל הגוף שווה למספר הקלוריות שנעשה בהן שימוש לא יחול שינוי במשקל הגוף – קרי לא תתרחש ירידה במשקל הגוף או עלייה בו.

יש להתחשב גם באזור ההשמנה בגוף. רוב השומן מצטבר באזור הבטן ("תפוח") או באגן הירכיים ("אגס"). ההשמנה הבטנית נחשבת למסוכנת יותר עקב קרבת השומן אל הלב והיא מתרחשת בדרך כלל עקב אכילה מוגזמת. אולם, בעזרת פעילות גופנית ודיאטה המאופיינת בהגבלה קלורית, ניתן להפטר מהר יותר מהשומן הביטני לעומת השומן שהצטבר באגן הירכיים.

סיכום ומסקנות:

עודף משקל הנו דבר שלילי בעיקרון אך לא כל המקרים הנם זהים. קרי, עודף המשקל של אדם מסוים משפיע על בריאותו באופן שונה לעומת אדם אחר הסובל מעודף משקל.

בטרם ממליצים לאדם להוציא ממון לא מועט על שירותים שונים, רכישת תוספי מזון וכדומה, חשוב לדעת בבירור מה מצב הבריאות (המוכח) של האדם, אורח חייו וההיסטוריה המשפחתית. בל נשכח ששינוי בהרגלים ושמירה עליהם במהלך כל החיים שמורה לאחוזים בודדים מהאוכלוסייה (הרוב חוזרים למשקלם).

בדיקת אחוזי השומן חשובה בכל מקרה של עודף משקל ובמיוחד כשהאדם עוסק בפעילות גופנית מכיוון שמדד ה- *BMI במקרה זה אינו מדויק.

במקרים של עודף משקל רב בו ישנה השפעה על העלייה בגורמי הסיכון למחלות מסוגים שונים בהחלט יש לנקוט בצעדים המקובלים על מנת להפחית את גורמי הסיכון הללו.

הפעילות הגופנית עצמה, גם אם לא מביאה להפחתה משמעותית במשקל ובאחוז השומן, מסייעת בהפחתת הסיכון לחלות במחלות שונות ולכן יש לשלבה במהלך היום.

*ָBMI (Body Mass Index) – מדד המסייע לאמוד את היחס בין הגובה והמשקל של הנבדק על ידי שילוב של שניהם (משקל: גובה בריבוע). לדוגמה ה- BMI לאדם שגובהו 170 סנטימטר ומשקלו 90 קילוגרם הנו 31.1 לפי הנוסחה: 31.1= ( 1.7 X 1.7 ) : 90.

בהצלחה!

ד"ר איתי זיו:
לשעבר סגן מנהל קמפוס "שיאים" במועדון הספורט באוניברסיטת תל אביב, אס"א תל אביב ע.ר.
לשעבר מנהל תחום הקורסים למדריכי חדר כושר ומרכז קורסים רבים אחרים.
מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר.
הוציא לאור את האנציקלופדיה – "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים" שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר על כל היבטיהם והמיועד למתאמנים, למדריכים, לבעלי עניין ומודעות הספורט.
הוציא לאור עם ד"ר דרור שגיא את הספר – "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח". ספר העוסק בתחום אורח חיים בכלל והשמנה – בפרט לכל סוגי האוכלוסייה.

צור קסטל – M.S Sport & Exercise Science . לשעבר מרצה לפיזיולוגיה של המאמץ בקמפוס 'שיאים', מועדון הספורט באוניברסיטת תל אביב, אס"א תל אביב ע.ר.

חזרה לבלוג

מאמרים באותה קטגוריה

הרשם עכשיו
הרשמה לניוזלטר אנחנו שולחים מדי פעם עדכונים ומידע על קורסים חדשים, תרצו להיות מעודכנים?
כל הזכויות שמורות © לקמפוס שיאים באונ’ תל-אביב 2018 Sogo Digital ui & ux development Sogo Digital
נגישות